רחוב יוד - חומה ומגדל.
תמונת בית חרלף >
מס.38 לא השתנה
זיכרונות רחוב יוד> מאת יעל איתיאל/חרלף
בית חרלף 38 כשהיה
>
בית מס.
45 >
http://www.pbase.com/geyzi/image/78628647
אילנה
בבלי/גולדברג ממספר 21
(לשעבר) מחפשת עזרה לאיתור מקום האסון בו ניספו אחותה
ואימה
בשנת 1954
בימת החולה
מושיק טימור
מראיין בקישור למטה, צילומים הקלטה ועריכת וידאו : גייזי שביט :
http://www.dailymotion.com/geyzi/video/4782008
9.7.08 מאת אלי סט >
לעזור לאילנה בבלי /
גולדברג,מרחוב יוד לאתר מקום האסון בו ניספו יקיריה
8.4.08 ראובן פרי/פיטרקובסקי מספר:
אגב, לידיעתכם, הורי הגיעו, אתי,
מגרמניה בספטמבר 1938. הם גרו כשבועיים בקרית ביאליק, ואח"כ שכרו (ממשפחת בלוהוסקי) את הבית ברחוב יוד 43, פינת טו. הם שכרו בקריה
למרות שהיו יקים כי שכר הדירה היה נמוך מאשר בקרית ביאליק. אני התחלתי מיד ללמוד
בכיתה א, אצל המורה נחמה. בכיתה ה עברתי ללמוד בקרית מוצקין. (גם הורים אחרים
העבירו את ילדיהם למוצקין. נאמר לי שזה היה בגלל שבקריה שנות הלמודים היו מתחילות
תמיד בשביתות מורים.) ב-1940 הם קנו את הבית ברחוב יח
27, כשהשיקול לקנות בקריה היה שוב המחיר. במשך השנים הם דברו מידי פעם על מעבר לקרית ביאליק, שם גרו רוב חבריהם, אולם אינני חושב שאי פעם
דנו בזה ברצינות. אמי המשיכה לגור בבית זה עד שעברה ב-1993 (גיל 87) לבית אבות. אחותי
יעל חרובי ובעלה שלמה גרו בתחילה בבית משותף עם חנויות למטה במקום שבו נפגשים
הרחובות י ו-יא. אחר שנים מספר בנו מעל הורי וגרו שם עד 1994 או 1995.
במבמספר 41, מעבר לרחוב
טו, גרה משפחת גודובניק (שנדמה לי שעברה אח"כ
לנשר, ושהיה להם בן מבוגר ממני בשם דן). כל מה שאני זוכר מהם זה שאבי המשפחה היה
שוחט תרנגולות ע"י קיצוץ ראשן בגרזן, כשהתרנגולות ממשיכות לרוץ ללא ראש. (
בהקשר זה אני גם זוכר שאמי היתה קונה עוות שחוטים
ושולחת אותי לנשים שהיו מורטות את הנוצות בחצר של הבניין בן הקומותיים
ששימש כמשרד של צרכניות הקריה על הכביש הראשי בין רחוב ה ורחוב ו.)
זכרונות אחרים: ילדים
בערך בגילי קרוב לפיה בין רחוב יוד ל-טו – ברכה (ואמה בשם רומה, בבית באלכסון
מולנו ברחוב יוד פינת יב), מיה, פרחיה, ארלוזורה, דודו, וכן ברחוב טו הילד הקטן איתמר
מזרח. הוא אח"כ גר מולי ב-יח, במשך הזמן קטן פער
הגילים, למדנו יחד בטכניון ואנחנו בקשר עד היום. אשר לדודו, אני זוכר שהיינו
הולכים לבית בספר דרך השטח בו הוקמו מאוחר יותר בית העם וגן הזכרון
ואז היה חול ושיחי רותם, ושם היינו רצים עם הקטן בחוץ ומתחרים מי יכול להשאיר קו
ארוך יותר של שתן בחול..
קרוב יותר לכביש הראשי, לא רחוק ממשפחת חרלף,
גר מלצר השען שחדרו בקדמי היה מלא שעונים מתקתקים. (היינו מביאים לו את שעוני היד לנקוי.)
יותר לכוון השני היתה גרה משפחת חרובי, ששלמה
בנם היה גיסי (בעלה של יעל). הוא נהרג ב-2005 בתאונת רפטינג בפפואה ניו-גיני. יתכן מאוד שלאחיו (למחצה) חיים בן-דוד יש יותר איפורמציה על רחוב יוד ובכלל על הקריה. (אגב, שלמה היה חבר טוב של צווייגי.)
אני חושב שברחוב טו היה גר גם החלבן
שהיה מביא חלב לבתים בכד פח גדול. אני חושב ששמו היה מצקביץ'
ושני בניו נפלו ביחד בשיירת יחיעם