20.10.08  ויוה לה-פרנס   :    מאת שמוליק

 

 

ידידנו יוסי פ. הוא בהחלט איש העולם הגדול.תגיד שם של עיר הכי נידחת אי שם על הגלובוס ומיד הוא שולף לך רשימה של שתיים שלוש מסעדות מומלצות שם, כולל איפה לשבת שם, מה להזמין שם ואיפה מחנים שם. אלא מה, מסתבר שגם אריות ואפילו אם נולדו בעיר הנמל ולמדו שם, יום אחד יאכלו אותה בגדול, קבל עם ועדה ועם קבלות.

 

דבר בחור אנחנו שומעים.  מה קרה ?

 

" הקיצר, יום אחד מספרים לי שבפריס יש מסעדה משהו משהו, עד כדי כך שאם אתה לא עושה רזרבציה שנה מעוברת קודם ומשאיר ערבון, אתה פשוט לא תאכל שם.   גם המחירים שם בירח והקלוריות במאדים, אבל הרי האוכל כזכור הוא מזונו העיקרי של האדם, והנה אני כבר על ה-וועייטינג ליסט- עם אשתי ועם עוד זוג או שניים והספירה לאחור מתחילה. 

כמובן שקבלתי מהממליצים גם הנחיות מה מהמיוחדים להזמין ואכן היום הגדול מגיע ואנחנו יושבים כבר נינוחים בהיכל כשהמלאכים מרחפים ליד הלוסטרה לשרת אותנו בהתאם.

 

המלצר מגיע לשולחננו ומתחיל לקשקש ולזמבר מה יש להם כאן למנה ראשונה אבל אני מייד קוטע אותו קלות ונותן לו להבין שיעזוב אותו מהשטויות לתיירים ושיש לו פה עסק עם אדם שכבר אכל הכל בחיים ובא הנה רק עבור הדבר האחרון על פני כדור הארץ שטרם בא אל פיו: שרשי פטריות קאמהין, קלאסה צרפתית נדירה ללא מתחרים.

 

אין בעיות עונה לי המלצרון בהבינו מיד עם מי יש לו עסק וכבר הוא עוזב הכל ופורש בשיא למטבח בריצה קלה.

 

סה"כ התרגשותו מובנת בהחלט בהתחשב בעובדה שכשהוא עוד הלך זקוף מתחת לשולחן ואמר אבא הנה חיילים, אני כבר אכלתי דברים כמו סטרוגונוף בעלי יוגורט, אם כי נראה לי קצת מפתיע שהבחור חזר אחרי בקושי דקה עם מגש מלא גושים שחורים.

 

האמת היא שבחיים לפני זה לא ראיתי שרשי פטריות קאמהין וגם הריח שסנט קלות באפי החזיר אותי משום מה לאגני החמצון של ראשון.  אבל, לבנאדם יש כבוד לאוכל ומה גם שהבנתי שמנה מיוחדת ויקרה זו דוחה כל הגשה אחרת לשולחן.  יעני, קודם הלוויים ואח"כ כל העם.

 

החברה ויושבי הקרנות האחרים מסתכלים עלי ביראת כבוד עצומה. לא כל יום נופלת בעינם הזכות לראות מישהו מקבל מנה שמימית שכזאת ועוד לפני האפריטיף.

 

ואז..

 

המלצרון מטה אלי את המגש עם החשודים ואני בביטחון עצמי מלא ולתפארת עם ישראל תופס את הגוש המרכזי שהכי נראה לי, מכניס לפה ומתחיל לגרגר אותו תוך לחלוחי לשון מסביבו.

 

עכשיו ברשותכם אם אתם לא ממהרים נעצור כאן קצת ונריץ את תמונת המצב לאט לאט כי אחרת פשוט לא תעמדו בקצב האירועים. בשניה בה ניפתח פי ומתכונן לקליטה ,משמיע המלצר צרחת אימים בצרפתית מדוברת

"לא,לא, לא !!!!!!" ומושיט את ידו לעצור בעדי. בשניה בה נעלם הנוסע השמיני בתוך פי נופל המלצר ומתעלף כאשר כל יושבי השולחנות מסביב, צרפתים מצד אביהם, משתוללים מצחוק וצועקים:   "עוד, עוד".

 

בשניה בה אני מתחיל לבצע את פעולת הלעיסה הבסיסית אני מגלה כי אני לועס למעשה גוש בוץ מגעיל עם ניחוח של יציאת חזיר ברוטב שתן א-לה פרובנס. ברגע זה אני מאבד את השליטה על עצמי, מתחיל לירוק ולחרחר בוץ, קובר את פי הזב צ'יז במפית ונשבע כי גמרתי לנצח עם סיפורי המסעדות שלי. הקהל מסביב נחנק מצחוק.  מגן דוד פריס נכנס לפעולה. אנשים שלא הכרתי נכנסים לקומה. נשים עקרות יולדות. נפט פורץ בחלץ.

 

מה הסתבר ?

במסעדות מכובדות הרי מראים לך קודם מה הולכים לבשל לך. אין חתול בשק.  הזמנת חתול ? יראו לך אותו קודם.

במסעדות שכאלה תמיד יראו לך את הבשר ממנו יחתכו לך את הסטיק, יבקשו ממך להצביע על הלובסטר הנבחר כשהוא עוד בבגד ים ויביאו לך את כל הסלמון לפני שיקלפו לך ממנו את הסמוקדים.

 

מה שעשה כאן מלצרנו לא חרג מהנוהל הנ"ל. הבחור פשוט הביא לי את המגש כדי שאסמן לו איזה שורש פטריות אני רוצה שינקו, ירחצו ויבשלו לי. זה שהפטריות האלה גודלות משום מה רק מתחת לפני אדמה שזובלה היטב ושרק סוג מסוים של חזירים יודע לגלות אותן וזה שסה"כ כן רוחצים אותן אחרי שהלקוח בחר אותן, זה לא צריך לעניין אתכם לדעתי. סה"כ פאק אוף מה זה עסקכם איך החזירים מרטיבים עצמאית את הקרקע כדי לרכך אותה לפני שהם מחפשים לי שם פטריות עם האף ?

 

תמשיכו.  תמשיכו לאכול שווארמה קומפלט, חומוס, צ'יפס, סלט ואל תרחיבו אופקים".

 

 

תוספת מגייזי :

 רב לייזר גצל היה אומר : שומר מצוות ,שומר נפשו ומכבד את אלוהיו >  ירחק מן הפטרייה