13.10.07 "שאלה בגמולוגיה "(תורת אבני ההחן) : מאת נילי דיסקין
מישהו יכול
להסביר לי את השיגעון הזה שלי לחזור כל סוף שבוע (ולפעמים גם באמצע) לשיר(תפילה?)
"אנא בכח"
של עובדיה חממה - ולהתמוגג? מה יש בו שהפך אותו ליהלום אמנות נדיר
כל כך, אל מול אבני חן אחרות יפות ומהנות אף הן? כך אני חוזרת גם
לציורים של חנן פרגר, ולשושנה הכתומה בצילום של גייזי. מה יש בהם שמייתר תווך של מבקרי אמנות, ומדבר
מ"בטן" האמן ישר לבטן שלי?.האם על אמנות גדולה באמת - יש קונצנזוס
גם של מי שלא למד אמנות?האם לכל אחד יש את היהלומים שלו? (והרי יצירות
קלאסיות מכל המגזרים צפות ועולות בכל הזמנים ובכל מקום ואינן נכחדות).מישהו מוכן
להסביר לי למה אני נוטלת את "סם" ה"אנא בכוח" כל סוף
שבוע?
שבת שלום. נילי - טדניר – דיסקין
גייזי: מכיוון ששמי מוזכר אני נוטל את החרות
להתייחס לשאלה המורכבת: חקר
המוח הוא נושא הרחוק מהבנה מלאה, אם כי
בשנים האחרונות המחקר התקדם: החוקרים יודעים לזהות, הייכן
במוח נסערים גלים בהנאה באמצעות: חוש הראיה, השמיעה הטעמים ועוד גם מבקרי
אומנות לא ידעו להסביר זאת , לכן אני ממליץ פשוט ליהנות ולשמוח !
"אנא בכח"
בביצוע של עובדיה חממה > http://video.google.com/videoplay?docid=4992224298228697400
אנא בכוח-שיחה עם המוסיקאי והיוצר >
http://www.piyut.org.il/articles/554.html