על רכישת אדמת ג'ידרו

רבקה עמיעד - שולדנפרי

- תגובה לאהרן הדר/ברן בענייני נדל"ן-

 תמונות מתעוד אותנטי> http://www.flickr.com/photos/48773464@N00/sets/72157594445860364/ 

***************

למען הדיוק ההיסטורי – אמנם אדמת ג'ידרו, שעל חלקה הוקמה קרית חיים, הייתה בסופו של דבר אדמת קרן קיימת, אולם הרכישה הראשונית נעשתה על ידי חברות ציבוריות שהתאגדו לשם כך.

וזה תמצית הסיפור:

לאחר שהתחייבה הקרן הקיימת, בשנת 1921, לשלם עבור רכישת אדמות עמק יזרעאל המזרחי שישה תשלומים שנתיים, הייתה קופתה ריקה, והיא המעיטה ברכישת קרקעות. מטעמים לאומיים וכלכליים העדיפה לרכז שטחי קרקע גדולים בעמק יזרעאל ובעמק זבולון, אך רק בשנת 1925 הצליחה לרכוש את עמק יזרעאל המערבי.

עקב הוואקום שנוצר, השתלבו ברכישת קרקעות שתי חברות ציבוריות: "קהיליית ציון" וחברת "משק". "קהיליית ציון" נוסדה בארצות הברית עוד בשנת 1914 ביזמת ההסתדרות הציונית, במטרה להשיג אמצעים לקניית קרקעות בארץ ישראל. שיטת פעולתה הייתה מבוססת על כך, שיהודים בארה"ב יכלו לרכוש, בתשלומים לשיעורין, זכות בעלות על שטחי קרקע. אותם בעלי הקרקעות היו רשאים להתיישב על האדמה שרכשו או להחכירה לחברה ליישוב פועלים. לשם הרחבת המכירות, הקימה "קהיליית ציון" בשנת 1923 חברה נוספת בשם "משק", שהתמקדה        במכירת קרקעות ליהודי מזרח אירופה. שתי החברות הצליחו לעורר אלפי יהודים להשקיע מכספם לקניית חלקות אדמה בארץ ישראל, ובתקופת הגאות של העלייה הרביעית, בשנת 1925, הפכו לקונות הקרקעות הגדולות ביותר בארץ.

פעילותן החשובה ביותר קשורה לרכישת אדמת ג'ידרו וסביבותיה. לשם כך הוקמה בשנת 1925 ביזמת יוסף לוי, מהנדס מחיפה, חברה מיוחדת בשם: "חברת הכשרת מפרץ חיפה", שבה השתתפו חברת "קהיליית ציון", חברת "משק" וחברת "קדם", מיסודם של יהודי גרמניה ורומניה. בעזרתו של יהושע חנקין הצליחה החברה לקנות את אדמות ג'ידרו – 45000 דונם – ממשפחת סורקוס מבירות. כן קיבלה מאת הממשלה 12000 דונם חולות בחכירה ל- 99 שנים. לקרקע היו שתי בעיות: חלקה הגדול היה מכוסה בביצה טובענית, שצריך היה ליבשה, והחלק האחר היה מכוסה בחוליות ובדיונות, שצריך היה ליישרן, ולשם כך נדרשו סכומי כסף גדולים.

הקרן הקיימת, שהתרכזה עד אז ברכישת אדמות חקלאיות, הבינה, עם גבור זרם עולי העלייה הרביעית, שעליה ליעד קרקעות גם לתעשייה ולהתיישבות עירונית, ואסור שאדמת ג'ידרו תישאר בידיים פרטיות. כן חששה שמא תחזור על עצמה פרשת הספסרות בקרקעות, כפי שקרה בתל אביב.

לאחר משא ומתן הוסכם, ש"חברת הכשרת מפרץ חיפה" תעביר מיד לידי הקרן הקיימת 11000 דונם. ובאשר לשאר השטח – החברה נערכה למכירה לאנשים פרטיים, ואף החלה בהכשרת הקרקע. אלא שבמהלך 1926 פרץ המשבר הכלכלי של העלייה הרביעית ושיבש את כל התכניות. תשלומים, שאמורים היו להגיע מרוכשי הקרקעות בארה"ב ובפולין, נתמעטו בגלל המשבר הכלכלי שהחל באותן ארצות. החברה לא יכלה לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי הקרקע הערבים, והיה חשש, שהאדמה תישמט מידי היהודים ותוחזר לבעליה הקודמים. במצב זה נחלצה קרן היסוד לעזרה.

ביוני  1928 נחתם הסכם בין הקרן הקיימת ל"חברת הכשרת מפרץ חיפה" בדבר העברת 21000 דונם נוספים לידי הקרן הקיימת. 5000 דונם הועברו לידי "החברה הכלכלית לארץ ישראל", שנוסדה על ידי ציוני אמריקה בראשות השופט לואי ברנדייס. חברה זו הקימה חברת בת נפרדת בשם: "חברת גב-ים לקרקעות", כדי שזו תטפל באדמות שבמפרץ חיפה.

בידי "חברת הכשרת מפרץ חיפה" – זו שרכשה לראשונה בשנת 1925 את כל אדמת הג'ידרו – נותרו 9000 דונם בלבד, על מנת שתוכל לעמוד בהתחייבויותיה לרוכשים הפרטיים. כך שמרבית השטח הפך לקרקע של הלאום.

 

ובאשר לאדמת קרית חיים –

על בסיס המסמכים, שהותיר אבי סיני שולדנפרי והמצורפים בזה, נחתם חוזה החכירה הראשון בינו לבין "חברת גב-ים לקרקעות". הקרקע הייתה שייכת לחברה, ובין ה"הואיל", הפותחים כל חוזה, נכתב: "הואיל והמחכירה מעוניינת בתכנית בנין שכונת עובדים במפרץ חיפה;"   

החוזה החתום נרשם במשרד ספרי האחוזה במחוז עכו ב- 12 ביוני 1934, חדשים אחדים לאחר שהמשפחה עברה לגור בבית, אך רישומו של המגרש, שמספרו 161, נעשה על פי הרשום בספר האחוזה של כפר "ג'ידרו" מיום 2.11.32. עבור הרישום שילם אבי מס בסך 250 מיל.

רק ב- 31 במרץ 1938 עבר השטח מ"חברת גב-ים לקרקעות" לידי הקרן הקיימת, והיא יידעה בנדון את חברי ארגון א' בקרית חיים. הקרן הקיימת קיבלה עליה "את כל הזכויות וההתחייבויות של "המחכיר" הנכללים בחוזה החכירה הנ"ל." ומכאן ואילך שולמו דמי החכירה לקרן הקיימת לישראל.

 

 

חומר מפורט יותר על רכישת אדמות ג'ידרו ניתן למצוא בספרו של צבי גנין: קרית חיים ארלוזורוב – ניסיון באוטופיה עירונית, 1933 – 1983, יוצא לאור ע"י ועד קרית חיים באמצעות הוצאת מילוא, 1984.

וכן בספרים העוסקים בתולדות היישוב, כגון ספרו של חיים גבתי: מאה שנות התיישבות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"א.