14.4.08
זכרונות קרית
חיים
(מכתב מראובן
פרי / פיטרקובסקי)
שלום גייזי,
- ביחס
ליעל ועדי חרלף, אני
זוכר בפרוש
איך אמם
הייתה קוראת
להם לבוא
הביתה
בערבים בקול
רם מאוד,
ששמעו אותו
בבירור
למרות שהם
גרו במרחק של
מספר בתים
מאתנו, (בימים
שבהם ילדים
קטנים היו
משחקים
ברחובות הלא
סלולים של
הקריה).
- אני
למדתי שעורי
"משרדות"אצל
חרלף,
בכתה ט או יוד
בביה"ס
בקרית מוצקין.
אני זוכר
שהוא לימד
אותנו מה זה
צ'ק וכן שנהוג לרשום
על חשבונות
טל"ח (טעות
לעולם חוזרת).
ביה"ס נתן
לנו לבחור
בין שעורי
תלמוד
ושעורי משרדות.
אגב, כבר
בימים ההם
(1946או 1947) אפשר
היה גם ללמוד
שם הדפסה
במכונות כתיבה.
- האם
עדי חרלף
היא זאת שהיתה
בתקופה מסויימת
קריינית
חדשות בקול
ישראל?
- מהתמונה
"עדי חרלף
בכתה של
נחמה", רק
טובה ינוביץ
נראית מוכרת
לי. היא הייתה
אחותו של פרץ
שאחרי שנפצע
קשה בתאונה שינו
את שמו לחיים
(כן, כנראה שגם
בקריה נאחזו
באמונות
כאלה בעת צרה.)
אחרי זה אוי
היה ממנו למי
שניסה לקרוא
לו פרץ. הוא
היה פרק זמן
בקבוצה שלי בגורדוניה
ומופיע
בתמונה
המצורפת. הם
גרו בכביש
הראשי, ונדמה
לי שהייתה
להם מכולת
קטנה. כמה
שאני זוכר
דווקא טובה
הייתה בכיתה
שלי בביה"ס
העממי בקרית מוצקין,
והיינו
יורדים
לחייה כיוון
שהיה להם תיש
לרבייה.
- לא
רחוק מינוביץ
גרו משפחת טורובצקי.
אגב, הייתה
להם גם בת בשם
ברכה
שהתחתנה עם
בחור יליד
בלגיה שהיה
חבר טוב מאוד
שלי מימי חיל הים.
- עוד זכרון
מ-1939-1940: הורים
(או אולי
ילדים יותר
גדולים) היו
לפעמים
מדליקים
מדורה ברחוב
ט"ו (במקום בו
היו הבתים
רחוקים
מהרחוב
העגול הזה)
ואופים לנו
תפודים (ישר
באש.... בלי
לעטוף אותם
ברדיד
אלומיניום.)
- הייתה
לי גם
התכתבות
קצרה, אבל
נחמדה, עם רפי טריפון
שהיה מדריך
שלי בגורדוניה.
למעשה קבלתי
את כתובת
הדוא"ל שלו
ממך כששאלתי
אותך כיצד
אוכל לקבל איפורמציה
כיצד נהרג
אורי פרנס,
שהיה המדריך
הראשון שלי,
לפני רפי. רפי
אכן ידע את
התשובה.
- פרט
שהשאיר עלי
רושם כה גדול
עד שאני זוכר
אותו עד היום
היה שפעם רפי טריפון
זרק אבן
לגובה,
והאבן עברה
מעל מגדל המים.
- עם גבי לכמן, שהיה
ממש חבר שלי,
התחדשו
הקשרים לפני
כשנתיים. אני
חושב שזה קרה
כאשר דורית
כרמלי כתבה
לי שפגשה
אותו בפגישת
המחזור של
בני
המחזורים
שלנו בקריה.
כשהייתי
בארץ ביולי 2007
בקרנו אצלו
(והופתעתי
לראות כמה
מצוין הוא
נראה!). יום
אחרי זה הופתעתי
לראות אותו,
עם אשתו מרים,
מופיע
במסיבת
הפתעה שערכה
בתי מיכל
לכבוד יום
ההולדת ה-75
שלי במסעדה
לה טראס
ברחוב מוריה.
מיכל
ובנותיה
נסעו אז אתנו.
מיכל בשתוף
פעולה עם
אחיה שנשאר
בארה"ב
השיגה את
מספרי טלפון
של חברים
מספר שהיו
מוכרים או
לפחות ידועים
לה. היא אמרה
למסעדה
להתכונן לכ-25
אורחים, אבל
חבר מספר
לחבר והגיעו
קרוב ל-40. מיכל
ואשתי אמרו
לי שנפגש שם
עם זוג אחד של
חברים קרובים,
וממש נדהמתי
כאשר נכנסתי
לחדר מלא
חברים. בין
האורחים
המוכרים לך
היו, נוסף ללכמנים,
גם איתמר
ועפרה מזרח,
שרה ויעקוב
קימל, ודורית
וברוך כרמלי.
- בסוף
ימיה של אמי
רשמתי מפיה
סיפורים על
המשפחה. הם
כוללים את
הסיפור הבא
שמראה עד כמה
מהר נקלטתי
בתרבות הקריתית
כשהגעתי בן
שש מגרמניה.
זמן קצר אחרי
שהגענו שחקתי
עם גבי ברחוב
ודברתי אתו
גרמנית. המורה
נחמה עברה
ואמרה לי "פה
מדברים רק
עברית".
עניתי לה "את
לא אמא שלי. רק
בבית הספר את
יכולה להגיד
לי מה לעשות."
- אשר
לתמונה
הראשונה
שצרפתי, היא
של קבוצת שחר של
גורדוניה
משנת 1945.
בוודאי תזהה
את רפי טריפון
שהיה המדריך.
אשר לאחרים
אני מזהה את
רובם אבל לא
כולם.
- צרפתי
גם שתי
תמונות של
דפים מתוך
הספר סיפור פשוט
של עגנון,
בהוצאת שוקן בברלין
בתרצ”ה,
שכפי שתראה
היה שייך
לגדעון מנדובסקי
שנפל בקרב
ברמת יוחנן
ונקנה עוד
בגרמניה.
ראובן
קבוצת שחר גורדוניה
1945 > http://www.pbase.com/geyzi/image/95620166
עגנון-:
שגדעון מנדובסקי
הביא מגרמניה
> http://www.pbase.com/geyzi/image/95475680