24.10.09 מיוסי וולך - יבואו על הברכה : יוזמי הערב לזכרו של
משה ביק.
אני מצטרף למברכים את אורי יסוד ודני שחל על היוזמה הברוכה להפקת ערב הוקרה
לזכרו ולכבודו של משה ביק ז"ל.
כאשר קראתי את הידיעה באתר עלתה בזכרוני דמותו של משה ביק כפי שהכרתיו מימי
נעורי בהיותו המורה לזמרה
בבית-ספרנו "ארלוזרוב" ואת אשר העליתי על הכתב מובא בפניכם.
זיכרונות ילדות ממשה ביק
צריך את הזמן לאחור להעתיק
ולהוציא את הזיכרון החבוי לו בתיק
כדי להיזכר באיש
הכישרוני והמעמיק – משה ביק.
ההכרות של משה ביק ושלי
הייתה
בתקופת בית-ספר היסודי
דלת הכתה נפתחה
ובפתח עמדה דמות נמוכה
שנראתה קצת חיוורת וסחוטה
לבושה בפשטות של אותם הימים
לפעמים גם הופיע במכנסיים קצרים
ובהיכנסו לכיתה
היה מניף את האצבע
כשראשו פרוע וקרחת באמצע
בידו החזיק תיק עור בלוי
עמד בפתח ואמר בגלוי
משפט אחד
עם הרבה נשמה
שלום,
אני המורה שלכם לזמרה
הוא לא היה מגבוהי הקומה
וכשניגש לשולחן
והניח עליו את התיק
זה היה קצת עצוב
וקצת מצחיק
כי תמיד היה מישהו
בכתה שדואג
האם הוא עומד עכשיו
או יושב
היה ניגש אל הלוח
בצעד בטוח
ובעזרת הגיר צייר קווים
שהוא קרא לזה תווים
ובתוך התווים צייר מן עץ עגול
ואמר – תכירו ככה נראה מפתח סול.
ואחר כך שוב לוקח את הגיר
וכותב על הלוח את מילות השיר
אומנם לא בכתב קריא
ולפעמים בכתב קרש
אבל תמיד עם הרבה חום אהבה ורגש
בכיתה היינו ישובים
בארבעה טורים
ומשה ביק כדי להשמיע
את השיר בשני קולות
היה מחלק את הכיתה
לשתי קבוצות
ולפני ביצוע השיר
היה מוציא מכיסו
את המכשיר שנותן לו
את הטון הנכון
שם אותו בפיו ובמבט הזוי
היה נושף ומקבל את הטון הרצוי
ואז מניף את שתי ידיו
ובתנועה קטנה של מנצח
והשיר לאוויר היה פולח
מה אומר לכם ומה אגיד
ממה שזכור לי מאותם ימים
זה לא היה בדיוק ביצוע מרשים
והקולות שנשמעו אז מהכיתה
היו יותר דומים לקולות באפלה
עם תחילת שנת הלימודים
הוחלט שבית -הספר
חייב לתת את הטון
וחייבים לכתוב לבית-ספר המנון
הוכרזה תחרות
בין כל הכיתות
ובן כיתתי
יצחק צוויגנבוים
היום פרופסור יצחק עציון
זכה במקום הראשון
בכתיבת מילות ההמנון.
וכמובן שאת ההלחנה
מסרו לידיו של משה ביק
שכתב והפיק
מנגינה קליטה
שמושרת על ידי כל כיתה וכיתה
בבוקר לפני תחילת הלימודים
כשכולם ערוכים על מגרש המשחקים
ויודעי דבר שחקרו עד תום
מסרו שהטקס ושירת ההמנון
ממשיכים עד היום.
ובכל חג ובכל מועד
משה ביק היה חוגג
לשמחתם של
התלמידים המורים וההורים
ושר איתם את השירים
המתאימים לאותו אירוע
מבלי לשאול למה ומדוע
והיום שאני מנסה
למצוא איזה שיר
שמתאים לחווית השירה
שהיתה לנו עם ביק משה
מה אומר לכם
זה לא פשוט ודי קשה
אבל נדמה לי ששיר אחד
נותן משהו מהאווירה של אז
תוך הדגשה על החום ואהבה
וזהו השיר בביצועה של יונה עטרי
המורה לזימרה
בשיר ישנם שתי שורות
שאומרות את הכל עד בלי די
"אך כשאני מפנה ראשי אל תלמידי
שרים הם רק מה שכל כך אהוב עלי".
משה ביק
היה איש מוכשר איש אשכולות
היה בין השאר
מלחין מעבד ומנצח על מקהלות
ותרומתו הגדולה באותם הימים
הייתה הקמתה של מקהלת הפועלים
הוא הלחין שירים רבים וערך עיבודים
אך גולת הכותרת
עם כל הצניעות והענווה
היה העיבוד והביצוע
של שיר העגבנייה
והוא לא סתם שם
את יהבו על שיר העגבנייה
הייתה לו ראייה עתידית
וחוש חד
שמחירי העגבנייה ישפיעו על המדד
וכשיהיו שינויים במדד
גם אותו ופועלו יזכרו לעד
ותאמינו לי זה עובד נכון
תמיד כשמודיעים בחדשות
שעלו מחירי העגבניות
אני לא יודע איך וכיצד
זה משפיע מידית על המדד
ואז השיטה את דרכו תיישם
משה ביק אתה קוסם.
והיום אנחנו מתגעגעים
לא רק לשיטה של ביק
אלא בכלל לשירים בעברית
ולשירים של פעם
שאתה משה ביק
היית הראשון
שנתן לנו מהשירה העברית לטעום
ולימדת אותנו הלחנה ושירה נכונה
של שירי ארץ ישראל הטובה והיפה.
אתה ושכמותך
יצקתם את היסודות לאהבת השירה
לשירה הנכונה לשירה של יחדיו
ודעו לכם
שעמלכם לא היה לשווא
היום כמעט שאין אירוע
כנס או תוכנית בידור
שלא כוללת שירה בציבור
והשירה היא כמו ניגון עתיק
וכך נזכור אותך משה ביק
איש המוסיקה והטון
איש עמוס בידע ובכישרון
איש נמוך קומה כמעט שנעלם
אבל איש עם כישרון גדול
מעל כולם.
ושוב בואו ניזכר בשורה מהשיר
עוד פעם אחת ודי
"אך כשאני מפנה ראשי אל תלמידי
שרים הם
רק מה שכל כך אהוב עלי." כתב יוסי וולך
לביצוע>>המורה לזימרה
לביצוע>>עגבניה ,עגבניה