14.11.09 חנן רותם
:ספרטקוס (המשך ליש או אין אלוהים)
תמצית הפרק הקודם: איתן (4) ודניאל (7) מציגים את האני מאמין
שלהם ביחס לשאלה אם יש אלוהים.
לאחר ששיחקתי שחמט עם חברי במועדון הגימלאים,
יצאתי אל הגינה שליד, והשקפתי על מרפאת קופת חולים הסמוכה, מתלבט אם לבקר בה היום
או להסביר מחר לרופאת המשפחה שלנו שלא הרגשתי טוב ולכן הלכתי היישר הביתה. היא
תבין, מה עוד שכבר סיפרתי לה את הבדיחה הזאת.
בעודי יושב ומהרהר, בא איתן והתיישב לידי. איתן הוא שם נפוץ גם
אצל נוצרים. אני יודע זאת ממערבונים, ואין לי מושג מי הילד – אולי מילדי העובדים
הזרים, אולי אפילו נוצרי, אולי סתם ילד יהודי.
"מה
העניינים?", אני שואל.
"אני עבד בבית שלנו".
"ומי לא", אני משיב.
"דניאל לא". חשבתי על תשובה אחרת, אבל הוא עוד יגיע
לזה.
נזכרתי שידידי השחמטאי סיפר לי שזמן רב לפני מלחמת העולם
השנייה, בהיותו כבן שלוש, התיישב בעיר אירופית על ספסל בגן ציבורי ואמר –
ביידיש - לזקן שישב לידו: קשה להיות יהודי.
בפרק הבא: היארגן איתן מרד עבדים
כמשה או כספרטקוס בשעתם? הישלים
עם גורלו? היחפש יצור חלש ממנו לרדות בו?