21.2.10 חנן רותם חוקר: תעלומת הליפט מרחוב י"א - יש קצה חוט....
עד כה, איש לא תבע בעלות על הליפט מרחוב
י"א. עם זאת אוכל לבשר על התקדמות בחקירה: אלי רביד הבחין שעל הליפט נכתב גם
שם מקבל המשלוח: בית חרושת המגפר. לפיכך הוא מעלה את ההשערה, שאחד מדיירי רחוב
י"א עבד בהמגפר, וקיבל את הליפט כדי להשתמש בו בעת
בניית ביתו. אלי גם שם לב שהמשלוח נשלח מהעיר הנובר, גרמניה, על-ידי חברה
ששמה בראש ורותנשטיין. ואכן, כשחיפשנו באינטרנט, מצאנו
פרטים אלה:
Brasch and Rothenstein, Rotterdam, who
will forward it to us. ..... 500 Continental Caoutchouc and Gutta
כייוון שקאוצ'וק וגוטאפרשה
הם חומרי גלם לייצור גומי טבעי, יש בכך אישור ליעדו של המשלוח, וגם לעובדה שהמגפר
ייצר את תוצרתו מחומרי גלם משובחים – וחבל שאיננו עימנו כיום, בהותירו אותנו לכל
הזבל המיוצר בסין ומתקרא לבושתנו נעליים, סנדלים, מגפיים, נעלי ספורט ונעלי בית.
אם כן, אולי אחרי שנצליח בעצומתנו להציל את
מועדון הגימלאים, ניזום עצומה: "החזירו לנו את
המגפר"?
למי שאינו יודע, בגלל רכות גילו: ליפט
איננו רק מעלית, אלא גם אביה הרוחני של המכולה. הליפט שימש באותן שנים להעברת
חומרים, תכולת דירה ועוד ועוד. בסיימם את תפקידם
כמכולה, הליפטים "עשו עלייה", ושימשו כמחסנים, סטודיו לאמן ואפילו
למגורים. הם היו קטנים בממדיהם אבל גדולים בחלומות וברומנים שנרקמו בהם.
וכעת, השאלה היא: האם מישהו מדיירי רחוב
י"א עבד בהמגפר או היה מקורב למפעל זה?
.jpg){kind=link}