אשר רון > טרבלינקה

ביום 27.1.10 , הקרינו בטלוויזיה סרט מרתק על מבצע ארכאולוגי לחשיפת תאי הגזים שהיו במחנה ההשמדה בסוביבור . הגרמנים שהבינו שקיצם קרוב , השמידו ראיות במחנות ההשמדה סוביבור , טרבלינקה ועוד . הסרט החזיר אותי לכתבה שכתבתי בזמנו באתר המוקפא של הקרייתים .

מסע שרשים

שולם ז"ל הזכיר בכתבתו את המרד בטרבלינקה . זה מחזיר אותי ל 1.9.2002 , היום האחרון לסיור שרשים בעקבות שואת יהדות פולין ויהדות אירופה .

סיור שמארגנת קק"ל מידי שנה . כן , בנוסף להכשרת קרקע , פריצת דרכים , מאגרי מים ויערות , קק"ל עוסקת גם בחינוך להכרה ואהבת הארץ , ובמורשת העם היהודי .

השמים באותו יום בטרבלינקה ,היו אפורים וקודרים ,כאילו יד מכוונת מלמעלה פעלה כדי להשלים את התפאורה הנוראה של המקום הארור הזה . היה זה היום האחרון לסיור . בדרך חלפנו – חצינו את אוסטרוב מאזובייצק . מקום מגוריהם של סבי וסבתי ז"ל . נראה מקום שלו ושקט כאילו קפא על מקומו . דומה משהו לקרית-חיים של פעם .

המדריך הפולני אמר לי ,כי בתחילת המלחמה האזור נכבש ע"י הרוסים ולאחר מכן עבר לשליטת הגרמנים . אני לתומי עסקתי בחישובים , האם סבי וסבתי הצליחו להינצל ולשרוד ברוסיה . האם מצאו מותם בטרבלינקה הקרובה . או שמא הצליחו לברוח באותו מרד ידוע . ההזיות הפגישו אותי עם המציאות של אותה אנדרטה , לזכר הקהילות היהודיות בפולין . אנדרטה הבנויה ממונומנט מרכזי וסביבו פזורים שברי סלעים עליהם חקוקים שמות הקהילות שנכחדו .

ישבנו על אדני הבטון אשר סמלו את פסי הרכבת למקום . המדריכה , רותי , ניצולת שואה אשר השלימה כ- 80 סיורים לפולין , שברה את הדממה באמירה , שימו לב לתאריך

היום . בתאריך זה , הראשון לספטמבר פרצו הגרמנים את גבולות פולין .

היא ביקשה מאיתנו לפרוק התרשמויות מהסיור . היינו שם

כ -50 מבוגרים מכונסים יחד , פורקים רגשות ומחובקים יחדיו . היה זה חבוק של התגוננות בפני עוצמת המעמד ובפני הרוח הקרה והגשם שהחל לרדת . אני זוכר את פניהם הרטובים של החברים . טיפות הגשם עזרו לנו להסוות את הדמעות הזולגות . אני אישית ,התחברתי לאותו רסיס- סלע עליו חקוק השם " אוסטרוב –מאזובייצק " .

אשר רון ( בחמוצקי ) נקישה > טרבלינקה