"
יוסף אסיר בבור "
סוף שבוע כמעט כמו כל שבוע , יש בעיתון הקרייתי
מכל הבא ליד . אפשר למצוא באתר את פרשת השבוע
" מקץ " העוסקת בסיפור על יוסף ואחיו . הסיפור של יוסף בעל
החלומות התחיל כבר בפרשת השבוע שעבר , פרשת
" וישב " . יוסף המעצבן
את אחיו נזרק לבור .גם במצרים הוא נזרק לבור בגלל הפרשה עם אשת פוטיפר . אתם ודאי
חושבים שאמשיך לעייף אתכם עם סיפורו של פותר החלומות – אז זהו שלא . השבוע הכניסו לאתר סרטון מרשים המראה התפרצות
הר געש בהוואי .
גם הצילומים היפים של הר הגעש קושר אותי לנושא עליו אני כותב
עכשיו , יום אחרון של חג החנוכה .
בחג החנוכה מתאים לכתוב ולספר על גיבורים כדוגמת המכבים האמיצים . כל
הנ"ל מחבר אותי לפלמחניק אשר בפעולה נועזת כנגד אוניית מלחמה בריטית בחוף
קפריסין , ניתפס והוכנס לכלא בקפריסין . מהכלא הוא כתב מכתבים עליהם חתם "
יוסף אסיר בבור " .
הגיבור שלי הפעם , הוא יוסל'ה דרור ( הובר ) . תמצאו פרטים מאלפים בויקיפדיה , בגוגל ובספר הפלמ"ח .
יוסל'ה דרור שייך לאותה קבוצת נערים
– " מגש הכסף " עליו הוקמה מדינת ישראל .
פגשתי אותו פעמיים :
פעם ראשונה כאשר הגיע לבסמ"ת כדי לשכנע
להתגייס לצוותי הצוללות שהיו בתכנון ועליהם פיקד לאחר מכן .
( לי כבר היה בראש שללכת לנח"ל ולהגשמה זה הדבר הכי חשוב ) . בפעם
השנייה פגשתי אותו לאחר שפרש מחיל הים עקב טרגדיה משפחתית .
הוא הגיע לצי הסוחר כחובל ראשון במטרה להגיע לתפקיד קפטן על אוניה בצי
הסוחר . היה בוגר ממני סך הכל בי"ג שנים . בגיל שמונה עשרה כבר ליווה אוניית
מעפילים לארץ . לוחם קומנדו ימי בתקופת המנדט הבריטי וממקימי שייטת 13 לאחר עזיבת
הבריטים . הפגישה היתה
על אוניה בצי הסוחר . משך מספר שבועות הייתי עולה אליו במשמרת שלו על הגשר . היו
לנו שיחות ארוכות כמעט ללא מילים . הוא לא
ידע מה אני יודע עליו כלוחם קומנדו ומה אני יודע על פעולותיו הנועזות
. הוא לא סיפר ולא התפאר , צנוע .היה סגור מופנם ועצוב . סיפר על ביקורו ורשמיו מסיור בהירושימה שלאחר
הפצצה האטומית . דיבר על מהות החיים , על המוות
ועל האינסוף ... הוא לא ידע האם
אני מכיר את המקרה שבנו נהרג לנגד עיניו – באשמתו . הוא לא ידע כי סופר לי
שבהלוויית בנו , הוריד דרגותיו הצבאיות והשליכם לקבר הטרי .
ראיתי אותו גם במעט רגעים של שמחה עצורה . הציג בפני הצוות משחק שלמד
במועדון קציני ים בריטיים .
את פניו עיטר זקן בדומה לדמות הימאי על קופסת הסיגריות צ'סטרפילד
. היה צנום , גמיש כפנתר , צנוע ועצוב כבר אמרתי
. לא יודע האם אנשי הצוות הרגישו
כמוני .אני הרגשתי וחשתי אולי בגלל שידעתי על הטרגדיה שפקדה אותו .
בגיל חמישים ואחת הוא נהרג . הייתה
ידיעה כי נהרג בעת טיול בהר הגעש סטרומבולי שבאיטליה ( נמצא באי צפונית
לסיציליה ) . הודיעו שנפל ממצוק .
קשה להאמין שיוסל'ה ז"ל נפל ...
הוא נהרג ב – 1976 אבל הוא מת עם מותו של בנו , שנים רבות קודם . (בנו של יוסלה נהרג לנגד
עיניו בתאונת רכיבה על סוס(
הגעש סטרומבולי
אשר רון ( בחמוצקי )
נ.ב . היום ב' בטבת הוא יום הולדתו של בני הצעיר והאהוב – אורקה . הוא אינו קרייתי
אבל שורשיו בקריית
חיים .
מאחל לו בריאות ואושר , ביום הזה ,
בכל הימים ובכל
הלילות .
גייזי : ראשית ברכות חמות לנכד של בית בחמוצקי מקרית חיים ,למשפחתו
ולדודה רותי שהייתה
בין מייסדי נחל עוז.
שנית--
יוסלה דרור : בתחילת
שנות ה 70 השתתפתי בארגון משלחת חקר תת ימי ב"מגדל הזבובים"
אשר בעכו בשבת הגיעה תגבורת של
מתנדבים ממעגן מיכאל לעזרה. נתנו לי בן זוג בחור שלא הכרתי
שהיה צריך
לסייע לי בקשירת "חבל הבסיס: המסמן
את גבולות השטח התת ימי. אני קושר והוא התבונן...
במהרה הוא מסמן לי שעכשיו הוא יחליף אותי בקשירה, ואכן
לא הספקתי לעקוב אחרי תנועות ידיו שקשרו
במיומנות
ובמהירות של קוסם ... כשעלינו לפני הים אמרתי לו : "נראה שיש לך ניסיון של
ימאי..." כן הוא
השיב: ק צ ת. בסוף היום שאלו אותי : איך היה לצלול עם יוסלה דרור ?