7.1.10 אשר רון : כוס תה של בוקר
בעבר התבטאו באתר בנושא שבן תמותה מהשורה לא אוהב לגעת . אם
כבר נגע , זה היה קצר ועם דרך נסיגה , לפחות בחשיבה .
גדעון שדמי היקר המחלים עתה מפציעה , זאת הזדמנות לאחל לו
רפואה שלמה למען בריאותו ולמען הקוראים הנהנים משיריו וממכתמיו , כתב בזמנו :
" איני פוחד להסתלק ,
פוחד קצת מהדרך .
מפניו ואימתו ,
לא אכרע על ברך
....."
א.ר. ( שם מלא שמור במערכת ) כתב :
" גם אתה אלוהים
קח לך פרי
אותי תעזוב
ותהיה לי בריא
" .
ואני אומר לכם ולכל
" הגיבורים " - דיר באלאק .
הניחו לו ליושב במרומים ואל תנסו אותו . אולי הוא לא יכול
להועיל אבל להזיק זה כבר סיפור אחר .
בזמן שכמה פנסיונרים יושבים בחצר בית קפה ביום קיץ נעים של
חורף , הוא יכול לשלוח ענן עייף שיסתיר את קרני השמש המלטפות ? יכול גם יכול .
יכול לגרום שבנגב לא ירדו גשמים ? יכול ועוד איך יכול – עובדה .
יכול לתת בנגב , בלילות , סימנים של חורף מלווה במנות קור
הטוב לכרמים שב" דרך היין " אבל לא נעים במיוחד להומלסים וחתולי רחוב ?
בטח שיכול . יעידו על כך העצמות היבשות של זקני באר שבע וגם יין הויז'ולה של
בציר 2010 יאשר זאת בבוא העת .
ובכן , ביום חורף חמים ונעים חלפתי ברחבת בית הקפה בישוב
הכפרי – עומר .
עיניי הצטלבו בעיני דליה ובגבו של ירמיהו ( שם בדוי ) , היושבים
ולוגמים תה של בוקר .
הפטרתי שלום מנומס והמשכתי לדרכי .
" מה אתה ממהר על הבוקר , בוא הצטרף אלינו ותהנה גם
אתה מהעוגיות ומהשמש המלטפת " . אני ממהר להשלים כמה משימות לפי רשימה שנתנה
לי תמי שתהיה לי בריאה , אני משיב ומנסה להתחמק . " ומה אתה אומר על מחיר
המים ?
ומה יהיה עם הגינות בעומר ? " ממשיכה דליה ומנסה לקשור
אותי לשיחה .
לעזאזל עם המים , העיקר שיהיה מרק פסוליה חם וטעים . זרקתי איזה שטות תוך כדי שאני הורס פתגם שהיה
פעם שגור בפי הימאים .
אני פונה לאחור כדי להשתחרר משני המשועממים ואז דליה אומרת : תראה , לאחרונה ההליכה קשה קצת על ירמיהו . תוכל לקחת אותו טרמפ
עד הבית ?
ודאי , ודאי אני משיב באדיבות מבלי לדעת שאני נכנס לפרויקט רציני .
להתרומם מהכסא זה נמשך רק דקות בודדות . גם שניים שלשה צעדים ראשונים עברו בסדר . לאחר מכן גופו של ירמיהו נע קדימה בעוד רגליו
חדלו מלהתקדם .
הצלחתי לתמוך אותו מצד אחד ומהצד השני עזרה דליה . יש לי פרקינסון , לחש ירמיהו על אוזני ולא
יסף .
לא אפרט את כל המסע אבל בסופו הגענו לביתו של ירמיהו . בנו
הגברתן הגיע עם כיסא גלגלים אבל המעבר מהמכונית לכיסא זה לא היה פשוט . תחינת הבן לאביו " תדחוף עם הרגלים אבא ,
תדחוף עם הרגלים " קרעה אותי מבפנים .
נפרדנו לשלום ואני חוזר למכונית כדי להירגע ולארגן את
המחשבות .
מולי במדרכה חולף ברל ( דובל'ה )
. הוא ישוב על כסא גלגלים , ראשו שמוט לפנים . פיליפינית צעירה דוחפת את הכסא ומחייכת אליי . המבט שלה לא יוצא לי מהראש .
היא כבר סימנה אותי ( כנראה ) כבא בתור אחרי ברל . מקסימום אחרי שמרל
(שמריהו ) , אני חושב לעצמי .
הזכרנו את שמרל וזה מחזיר אותי
למשחק האחרון שלנו בשח-מט . איך שתקעתי לו מט סנדלרים , הוא ממש נעלב . היו זמנים
שהוא היה גובר עלי במשחקי הבליץ . אבל עכשיו ,עד שהוא פותח את המהלך הראשון אני
יכול ללגום כוס תה רותח ועוד נשאר לי זמן לחשוב על המהלך הבא . הם הפסיקו לבקר
במועדון , שמרל והפיליפינית . אולי בגלל שחטף מט
סנדלרים ואולי בגלל שהכריזו ברדיו שהחורף הגיע
. הם כנראה חוששים שהגשם ירטיב את הגלגלים של הקלנועית או
שבגלל השלוליות ילכו הברקסים . לשמרל לקחו את הרשיון , זה רק בגלל שהראיה כבר לא משהו . עכשיו הפיליפינית
נוהגת , אצלה העיניים קצת משונות אבל בסדר . חייבים להסביר להם שלנגב הגשם עדיין
לא הגיע וכבר שנים שלא ראינו שלוליות . בסוף הם יגיעו , שניהם יגיעו ועוד איך הם יגיעו . הגשם יגיע לנגב וגם שמרל יגיע למועדון – אינשאללה .
כמה זמן לוקח לך להביא ככר-לחם וכמה תפוזים , שואלת תמי . סיפרתי
לה על פרויקט הבוקר עם ירמיהו , על המחשבות על שמרל ועל
המבט הטורדני של הפיליפינית של ברל .
עזוב שטויות אומרת תמי , אם תתמיד ללכת תשעים דקות כל בוקר
, בחיים לא תזדקק לכסא גלגלים וגם לא לפיליפינית
. כן , גם הרופא אמר לי " אם לא תלך אז תלך " חיזקתי את דבריה .
לאחר כמה דקות תמי שואלת : נרגעת ? כמעט , אני משיב לה , אבל , עד עכשיו אינני
תופש כיצד ירמיהו הגיע בבוקר לבית הקפה ?
שבת שלום
אשר רון / בחמוצקי
*
חלק מהשמות בדויים מפאת צנעת
הפרט .