2.10.09 מזיכרונות דייג בכנרת מאת אשר רון
קראתי בשקיקה את כתבתו היפה של חנן רותם , אשר כמו הרבה קרייתים הייתה לו תחנה בכינרת .
חנן נגע בתאים האפורים שבזיכרוני ואני מוסיף סיפור קצרצר משלי.
אין זה סיפור על תקופת חומה ומגדל ועל המלחמה ההרואית של חלוצי עין גב בקדחת אשר
הפילה בהם חללים רבים . (כשליש מהחברים הראשונים , מתו מקדחת ) . זה גם לא הסיפור
על כיבוש הסוסיתא במלחמת השחרור על ידי קומץ לוחמים
מהקיבוץ כשבראשם מאיר קוצ'ינסקי האגדי . זה סיפור פשוט
ואמיתי מתקופת הדיג הקצרה שלי בעין גב , לפני כיובל שנים . למרות הזמן הרב שחלף ,
סיפור כזה לא שוכחים כפי שאינני שוכח את האידיש שאף פעם לא ידעתי .
זכור לי במיוחד , לילה חורפי בהיר בו הייתי בתורנות על הגה
סירת המנוע . ליידי ישב מנומנם , הראיס של הצוות , מיכאל וורנר היקר . היו מעט
שפריצים לפנים מרוח מערבית קלה . הצוות היה במצב שינה בבטן סירת העבודה הנגררת
מאחור . הסירה בכיוון כללי מערבה כשמרחוק נראה בלב הכנרת אור חזק מסירה עומדת על
מקומה . אני מסיט את ההגה לכיוון הסירה המוארת תוך כוונה לחלוף על פניה במרחק סביר
.
מאה מטר מסירת הדייגים זה מרחק סביר . אבל , שוד ושבר , זה
היה קרוב מידיי לרשת של דייגי קואופרטיב
" רקת " אשר זה עתה סיימו להקיף ברשת , להקת דגי מושט רדומים .
לא הייתי זקוק לברקס , סירתנו נעצרה בגין הרשת שנתפסה במדחף . מהר מאד הגיעו
דייגים מקבוצת " רקת " ,
יוצאי בולגריה . הם הגיעו עם גרזנים וקללות כדי לבוא חשבון
עם הטרוריסט שהרס להם מכה של עשרה טון -
לדבריהם . בימים ההם לא שררו יחסים טובים בין דייגי
עין גב לדייגים הבולגרים שנטשו את עין גב וגינוסר והקימו
קואופרטיב לדיג . הם טענו שעשינו זאת בכוונה והם דורשים את ראשו של ההגאי . מיכאל
החסון שהיה מוכר לכל הדייגים בכינרת , דחף אותי לעבר סירת העבודה . בעזרת כושר
מנהיגות ושכנוע הוא הסיר את האיום של הבולגרים
הרוטנים . ואני
שכבר חשתי בדמיוני גרזן הנוחת על ראשי , חב לו תודה על שהציל את חיי .
אשר רון