27.11.09 נילי דיסקין :" דברים שרואים מכאן - לא רואים משם"
יש לנו לאחרונה התבטאות ( בעניין שליט) של "שכל" מול "לב" ונדמה שגם כאן יש לנו
התלבטות כזאת, או לפחות תימהון איך אדם
אלים כזה
מקבל עונש כל כך "קטן" . אבל, המציאות בענייני המשפחה לימדה אותנו
כבר מזמן שהכותרת של המייל הזה ממש נכונה.
יש היום במשרד הרווחה "וועדת אל- אלימות" ו -
"ועדת גילוי עריות". לאחר שראו שהענשת התוקפן לא רק שלא מיטיבה עם הקרבן אלא אפילו גורמת להוצאתו ונידויו ממשפחתו. חלק
גדול מרוצחי נשותיהם - קיבלו לפני זה עונשי מאסר, וצווי
הרחקה. חלק גדול של האבות שביצעו בגוף בנותיהן הצעירות עבירות של גילוי עריות - חזרו לאחר עונשם למשפחה. המשיכו לתפקד
כבעלים ואבות , בעוד הילדה שהייתה קרבן - הורחקה
מהמשפחה והיא מנודה כל חייה. צודק? - לא! , אבל אי אפשר לברוח מהמסקנות. ואחרי הרבה נשים, ילדים, ומשפחות שעברו
טלטלה מהסוג הזה, הגיעו למסקנה שטיפול ( אם
התוקפן באמת רוצה לעבור אותו, והמטפלים נוכחים לדעת שהוא
רכש כלים
כדי להגיב על כעסים שלא באמצעות אלימות) עדיף על ענישה. אנא,
אל תטעו! מדובר רק באלימות וגילוי עריות בתוך
המשפחה. לא על סתם בריונים אלימים בדרכים, או
בחוצות
ערינו. שם זה לא תופש! וחבל שהשופטים לפעמים "מרחמים" עליהם בגזר- הדין ( בבחינת " מי שמרחם על אכזרים , סופו - מתאכזר לרחמנים ")
- תרגום חפשי שלי מארמית. לפעמים הידע והניסיון
מכתיבים דרך פעולה שבהגיון מי שלא מצוי במטריה - נראה
תמוה. ורציתי
להאיר את העניין מהזווית הזאת . שבת-שלום. נילי דיסקין.