28.1.10 מנילי לישראל קסטנברג
הי ישראל. עקרונית- גם אני חושבת כמוך
שריבוי תאריכי זיכרון לאירוע מסוים, מחלישים את הזיכרון
במקום שיחזקו אותו. ( כך גם סברתי לגבי רצח יצחק רבין). אבל עם זיכרון השואה יש דילמה. התאריך שקבעו אומות העולם, הוא
התאריך שנקבע רשמית ליום של סוף מלחמת העולם השנייה,
ושחרור כלואי מחנות הריכוז. ( עוד המשיכו להירצח
בדרכים
ובעיירות קטנות יהודים גם מספר חדשים אחרי זה, אבל נראה לי נכון לקבוע תאריך זה). אחרי 60 שנה, לפני 5 שנים ,הכירו סוף סוף
העמים, בעיקר עמי אירופה , שבעבר לא
ממש היו "נקיים"
הן במעשה והן במחדל , בשואה שנגרמה לעם היהודי, ובתפישה שאי אפשר להתייחס אליה רק מספרית ( מספר הנספים במלחמה היה הרבה מיליונים,
ואנחנו נאבקנו שנים על ההכרה הזאת בשואה
המתועבת מכל פשע מלחמה אחר שנעשה אי פעם). יכולנו, אולי "ליישר קו" עם התאריך הזה גם אנחנו. אבל, נראה
לי חשוב שיום השואה בישראל חל שבוע לפני יום הזיכרון ויום
העצמאות. המסר של היום הזה הוא דווקא בצמידות ליומיים
האלה, כך
שאני לא חושבת שראוי לשנותו. הרי מי שזוכר - זוכר כל ימות השנה, ומי שלא - זה לא ממש משנה לו ( בערוצים הגרמניים והאירופאים האחרים היו
היום שידורים רגילים, ורק בחדשות הזכירו במשפט את
עניין יום השואה). אז נראה לי ש"תיקו". נילי דיסקין