17.4.10 נילי דיסקין "מה
עם הספינה הקטנה ששמה ישראל ? "
מי שקורא את שני חלקי השיר" שלום
לדרכך ספינתי הקטנה" של
משה שלגי, ומחליף את המילה "ספינתי" במילה "מדינתי" - לא יכול
שלא להתפעל ,לא רק מהשיר כפי
שהוא כתוב, אלא גם מהראייה החדה שיש בדרך כלל למשוררים
מעולים
כמוהו, לראות את מה שיכול לקרות, ולא רק מה שקורה כרגע. אני מתנחמת
בכך שתמיד אומרים ש"הולך
ופוחת הדור" והקלישאות הידועות "האור בוקע בבוקר אחרי האפילה הכי גדולה" ודומותיה,
כי הרי ביום פקודה פתאום מתגלות תעצומות הנפש של העם הזה על
צעיריו
ה"סוררים". ומה נשאר לדור שלנו לקוות? הדור שראה איך
הוריו, אחיו, וחבריו מוסרים את נפשם למען הבית
של בניו ונכדיו, ורואה היום, בין השאר , גם את הדור הצעיר
הזה
"בועט" בכל שהיה יקר לו, ואת קברניטי הספינה הזאת , הקרויה מדינת ישראל - מתרגמים את חזון והקרבת הורינו לכתב הרשאה לגזול את כבשת הרש
שנקנתה בדמים מרובים - תרתי משמע.
התקווה היחידה, היא - שלטון החוק , שיוקיע, ויחזיר לנו את הפרופורציות גם אל מול "ראשי העם " המושחתים
והמשחיתים - ללא מורא, וללא משוא פנים. רק זה - יחזיר את מעט
האמונה שקרבנם של הורינו ודורם - היה כדאי. ביום הזכרון
הזה - זו נחמה פורתא.. נילי דיסקין.