18.2.10 נילי דיסקין : הדיונות
שלפני היות "קריית-חיים
המערבית"
שלום חברים. אני מתנצלת מראש בפני כל הקרייתים הנהדרים שגדלו בקריה המערבית. זוהי רק הנוסטלגיה
שהביאה אותי לבקש מגייזי, לתת השבוע במישמש לשבת את
חוויית הדיונות כולה, על שלושת פרחיה האופייניים(חבצלות חוף, רותם, ונר
הלילה החופי). לא ביקשתי את הסמר והלענה
שגם הם צמחו שם, ולא עוד עשבים שאיני יודעת את שמם. אבל היה נראה לי חבל לא לתת
פרחים שליוו כל כך הרבה שעות טובות של ילדותנו - רק מפני שאין להם
שיר. כשפגשתי אחת מבנות כיתתי, באחת מפגישות המחזור, היא אמרה
לי "ספרי. ספרי לבעלי מה זה היה עם החולות של הים. הוא עד היום לא מבין את
הגעגועים שלי לחולות". החיים בקריה אז - לא היו קלים. הים והדיונות היו המקלט
שלנו, הילדים, מכובד החיים האלה. מי יודע אולי שם נעוץ גם המתח עתיק היומין בין
שני חלקי הקריה. מתח שאין לו כל סיבה סבירה, שלא לדבר על זה שחלק
מה"מזרחיים" עברו בהמשך לגור
ב"מערבית". אבל, כילדים, חשנו רק ש"לקחו לנו את
הדיונות". כנראה ששם נעוצה גם משיכתי הבלתי מוסברת לפרחי "שושן צחור"
המזכירים מאד את החבצלת, והנמצאים כמעט באופן קבוע בביתי. אז לכל הנוסטלגיסטים מוגשים היום במישמש - שלושת הפרחים שקישטו לנו
ביופיים והנעימו לנו בריחם את הפעילות שלנו בדיונות .(א"ש לילה בתנועה,
שיטוטים ברגל ובאופניים ביום, ומפלט זמין לכל עת). שבת שלום. נילי דיסקין.
היום
במשמש המוזיקלי > חבצלת נר הלילה ורותם-פרחי ילדותנו בחולות