10.1.10 נילי דיסקין : "מה קורה לקריית חיים"
אין כמעט יום שהעיתונות לא
מבשרת בו על אירוע מזעזע/אלים/מתועב/עברייני
בקריית-חיים. אנשים כמוני שגדלו שם שואלים את עצמם מה קרה לקריה? נכון שגם במקומות אחרים בארץ קורים דברים כאלה.
אבל, קריית חיים, בעבר ,לא הייתה סתם "עוד
מקום". ההשערות לגבי הסיבות מענות אותי. האם זה מפני שהקריה אינה עומדת ברשות עצמה והיא פרבר מרוחק של חיפה(יש
אומרים "החצר האחורית של חיפה") ובתור שכזו
הדיור בה זול? ( שאז מהגרים אליה עולים חדשים, וילדיהם לוקים במה שבקרימינולוגיה קוראים לו " תסמונת דור שני של
מהגרים") האם זה מפני שפרנסיה
בלהיטותם
לארנונה הסכימו להפכה מקריה שקטה ואיכותית להמשך עמק האלכוהול? ( כשנסעתי לערב לזכר משה ביק, די נדהמתי מהצביון ה"מודרני"
עאלק של "כביש ראשי"). יש לי ידיד
שנולד
וגדל ברחוב ארלינגר בתחנה המרכזית הישנה של תל - אביב,
ומספר שזו הייתה שכונה איכותית מאד. והיום היא קן
נרקומנים,זונות,ומה לא. וגם משכן להמוני עובדים זרים בשל
מחירי
הדירות הזולים. האם הקריה נהפכת למין שכונה שכזאת? ואם כן - האם ניתן עדיין לעשות משהו? איך זה שבניה של הקריה המכהנים במשרות
ציבוריות בעיריית חיפה ובמישור הארצי - ויודעים מה הייתה
הקריה, וכמה חוסר יש למדינת ישראל של היום בשכמותה - לא מתגייסים שכם אחד להחזיר עטרה ליושנה? _( האם זו רק סיסמה ריקה
מתוכן של ש"ס). קריית חיים הייתה עטרה. כתר
על ראש מדינת ישראל הצעירה, והיא הופכת לאט לאט
לאבק שעל סוליותיה..אין לי תשובות.
ואין לי מספיק מידע. רק תהיות. וצער. שבוע טוב.
נילי
דיסקין.