11.10.09 נילי דיסקין: ענווה+מזון
למחשבה
בעקבות רשימתו של אורי יסוד על ברכת הגשמים, נזכרתי
בחוויה מלימודי תורת הנפש הבודהיסטית אותה למדתי בשנתיים האחרונות.
קיבלנו דף ובו רשימה קצרה שהתחילה בשאלה : איפה היית לפני
שנה? בהמשך באה העובדה הכל כך פשוטה שכ-80
אחוז מגופנו הם מים. המים באים ממשקעים שיורדים מעננים שאספו אותם כאדים בקצווי
תבל, "נסעו איתם" עד אלינו ועקב נסיבות אקלימיות מסוימות, הורידו אותם
על אדמתנו. כל כך פשוט. וכל כך מדהים. פתאום אתה מבין שמה שקורה ליערות הגשם בקצה
השני של העולם - נוגע לך אישית. ואם אתה לא מבין את זה, או חושב שאלה שטויות במיץ
עגבניות - אתה בעצם מקבל עליך מרצון עיוורון חלקי, ומי יודע כמה עוד "נקודות
עוורות" יש לך. נשמע קצת כמו שטיפת מוח לא? נסו לחשוב על זה בלי דעות קדומות.
זה מביא לענווה לא רק בפני בני אדם,אלא, בפני כל מרכיביו של כדור הארץ. החי,
הצומח, והדומם. נילי דיסקין.