5.10.09 ישראל קסטנברג : הכיפות הסרוגות
קראתי את
רשימות הגולשים בעניין ההקצנה של הדתיים ונראה לי כי אכן בעיקר הנוער והדור הצעיר
בקרב הדתיים הציונים לא למד מרבותיו לדורותיהם כי אכן התנועה הדתית הייתה משך זמן
ניכר שווה באיכותה לתנועות ומפלגות הציוניות שעיקר משאלתן הייתה בניית הארץ
ועקרון ההגשמה היה בראש מעיניהן . אלה היו אשר הקימו את הקיבוצים והמושבים והיוו
חלק במבנה המוביל הן בעשייה והן בתחום הצבאי שלנו. הבה נזכור את קיבוצי עמק בית
שאן ודומיהם,בכל אתרי הארץ. כל החלוצים הללו היו למעשה חסרי כיפות שכן למדו עוד
בנעוריהם כי אין לכיפות כל מעמד בתורתנו , אלא לאנשי הכמורה שלנו במקדשי עמנו. כך
גם אני נתקלתי בחברינו בהכשרות השונות,איש לא כיסה ראשו בחיי יום יום אלא בעת שנכנסו לאכול בחדרי האוכל לצורך נשיאת ברכת המזון
,או בתפילותיהם במיוחד בבית הכנסת ותו לא. כך היה גם בערים ובתנועות הנוער הדתי, עד
לאחר מלחמת ששת הימים כאשר השגנו אימפריה חדשה בארצנו. אז החלה להשתלט
הקיצוניות על כלל הדתיים הלאומיים,כל אלה נשאו הלפיד של התנחלות בשטחים ,אז הפכה הכיפה לסמל לכל אותם הקיצוניים,דבר
שמזכיר לכל את סרטי הזרוע של התנועות הפשיסטיות באירופה, מי יודע עד היכן נגיע
ולבי לבי לכל הנוער שסטה מדרך הישר,שהרי הכיפה אך מכסה על עיניהם מראות את מצוות הדת
והערכים עליהם נבנתה המדינה.
בברכה, ישראל
קסטנברג