רחוב י"ג - השקד
לנילי ואשר שלום !
ראשית נילי ברוכה הבאה הרגשנו בחסרונך !
דבר ראשון בואו נתרגל (אני יודע , זה קשה למי שחי את ההיסטוריה
והנוסטלגיה) למונחים חדשים שהוטמעו אצלנו רחוב י"ג = רחוב השקד .
ולשאלתך נילי , אכן משפחת קאופמן מינה וצבי ז"ל , איתם הסבתא מאשה (את שם בעלה אינני זוכר) ז"ל , ויבדלו לחיים ארוכים
רזי ויוסי גרו שם , כשמעבר לכביש החוצה גרה משפחה נוספת המחוברת לבני/בנות גילי –
משפחת
רזי ומיכל שניהם בני כיתתי הם . יחד למדנו בביה"ס "מגינים" , (תחשבו על זה ללכת משם לביה"ס מגינים , היום זה לא היה קורה !) רזי היה אתי גם ב"תנועה
המאוחדת" – עדת "מכורה" ומיכל הייתה בנוער העובד קבוצת
"צוקים" . עם שניהם נשמר קשר כל השנים , עם כי אני חייב להודות שעם רזי
הקשר הוא הרבה יותר חזק , אנו מתראים הרבה ויש לנו חוג חברים משותפים . אשר ליוסי
אם אינני טועה הוא גר באחת הקריות בסביבתנו , פגשתיו לאחרונה כשישבו שבעה על מותה
של אמם מינה ז"ל .
מינה ז"ל הייתה אישה מאד פעלתנית ובעלת נוכחות מרשימה , תמיד רכובה
על אופניה ופעילה בוועד ההורים . הבית
הפינתי ברחוב י"ג – השקד היה מקום ההתארגנות הקבוע שלנו טרם צאתנו
לטיולי התנועה המסורתיים , ים אל ים ,
מצדה , המכתשים ואילת ואחד ממקומות המפגש הקבועים שלנו . לכאן היו מובאים לאחר
כבוד הארגזים שנסחבו (נגנבו , צריך לומר את האמת !) מהצרכנייה ובעזרת כלי העבודה
של צבי ז"ל שהיו במחסנו הייתה מתבצעת פעילות האריזה המקצוענית ואולי כאן
התוודעתי לראשונה לעניין האריזות שכן לימים בתפקידי האחרון ברפא"ל טרם פרישתי
הייתי מנהל משלוחים של חטיבת הטילים .
רזי השתחרר מהצבא בדרגת סא"ל , מהנדס מכונות ועבד מס' שנים כמנהל
שיווק בתע"ש וכיום הוא עצמאי בנושאים דומים .
גם עם משפחת ברזילי היו קשרים מצוינים , צבי היה מראשי "אחדות
העבודה" בקרית חיים וסגן ר' העיר מטעמם ובביתנו הייתה זיקה רבה למפלגה זו
בעיקר בגלל הפלג העין חרודי שלנו . העובדה שמיכל ואחרים
היו בנוער העובד לא הפריעה במאומה , מערכות היחסים בין שתי הקבוצות היו מצוינות .
כשבתי הבכורה מירב אמורה הייתה להתחיל בלימודיה בכיתה א' בבית הספר "מגינים" ולא נתקבלה על אף שהייתה רשומה שם ! (הברדק היה
בעוצמתו כבר אז) כמעט הפכתי שולחן בחדרה של מנהלת מח' החינוך העירונית ולא הצלחתי
לשנות את הגזירה . חזרתי הביתה עצוב ומיד פניתי לצבי ברזילי שדאג להסדיר הנושא
למורת רוחה של אותה מנהלת ויותר מכך להחזיר לנו את החיוכים והשמחה .
ואם ברחוב י"ג – השקד עסקינן שמן הסתם שינה צורתו מן הראוי להזכיר
שבבית הראשון , השקד מס' 1 , שלא שינה את צורתו החיצונית מתפקד מוסד מדהים של
"אילן" לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים – "בית – מרים" ,
שבניצוחה של מנהלת מוכשרת בשם דפנה עושים שם נפלאות למשתקמים ושמחת החיים שם שוקקת
.
שבת שלום