18.3.09  יורם סתו  :  מתוך זיכרונות אישיים של יגאל הרפז .

                                                התזכיר של ריצ'רד מיינרצהגן

אחד מביקורי המקצועיים בלונדון בשנת 1968, היה בהנהלת רשת המזון "מרקס אנד ספנסר". לאחר סיום ישיבה עם מנהלים אחדים, שאל אותי אחד מהם בפגישה אישית, האם שמעתי אי פעם את השם ריצ'רד מיינרצהגן, השבתי בשלילה ומארחי סיפר לי אודות אדם נדיר זה, שהיה קולונל בצבא הבריטי, במלחמת העולם הראשונה ושירת כקצין המודיעין של גנרל אלנבי בקרבות על כיבוש מצרים ופלסטינה. מיינרצהגן אישית ביצע מהלך הטעייה מוצלח שסייע לבריטים לכבוש את באר שבע בשנת 1917 ונחשב כמומחה בכל הקשור למזרח התיכון. לעומת לורנס (איש ערב), שהיה ערביסט, נודע מיינרצהגן כתומך בעם  היהודי והיה בעל חזון ציוני, דבר שהיה בעוכריו. בשנת 1919 שרת מיינרצהגן כקצין מודיעין במטה בלונדון והזדמן לו לפגוש לשיחה את ראש הממשלה דאז, לויד ג'ורג', אשר התרשם מניתוחיו וביקש ממנו להגיש לו את רעיונותיו בכתב. זכיתי לקבל ממארחי הבריטי צילום של תזכיר מופלא שנכתב בשנת 1919, שנחשף באותה שנה, לאחר שהוסר ממנו סיווג הסודיות וזה בערך דבר התזכיר:

 

אדוני ראש הממשלה,

לבקשתך, אסכם את הצעותיי בעניין חיזוק מעמדה של ממשלת בריטניה במזרח התיכון. כזכור, חבר הלאומים אישר לנו מנדט להחזיק בפלסטינה ולדאוג לשלום תושביה. בארץ היסטורית בלתי מפותחת זו, יושבים שני עמים המפתחים רגשות לאומיים. הלאומנות הערבית לא תסבול את זו היהודית ושתי אלה בהכרח יתנגשו. הכוחות הערביים העיקריים באזור הם סוריה ומצרים וכל יתר התושבים הם שבטים בדואים. אני צופה כי כוחם של היהודים ילך ויתגבר בזכות אמונתם ההיסטורית והם יסתמכו על הצהרת בלפור, לצורך מימוש הקמת מדינה עברית. אני מעריך כי גם אם יחברו הסורים והמצרים יחדיו למלחמה, שתתרחש בעוד כ - 30 שנה, כאשר בריטניה תסיים את תפקידה בפלסטינה, ינצחו אותם היהודים, בכוח ההשכלה, האמונה והטכנולוגיה שלהם. עד כאן תיאור המצב.

לפי הערכתי, כשכל זה יקרה, תפסיד בריטניה את אחיזתה, לא רק בפלסטינה אלא בכל המזרח התיכון, כולל במצרים, שם תגבר הלאומנות ותשאף לסלק אותנו והם עלולים להלאים את תעלת סואץ ואף להטביע בה אוניות, על מנת לחסום לנו את הדרך למזרח אפריקה ולהודו.

 אי לכך, אני מציע לממשלתך לשקול לספח את סיני ולהקים שם את בסיסיה העיקריים. אמנם את סיני כבשנו מהטורקים בתור חלק ממצרים, אבל, למעשה במשך מאות שנים תחת השלטון העותומאני, עד שנת 1905, היה מדבר סיני חלק מהפרובינציה של ערב הסעודית ורק מסיבות אדמיניסטרטיביות הועברה טריטוריה זו לפרובינציה המצרית. אשר על כן, לפי חוקי המלחמה הבין לאומיים, לבריטניה ככובשת, יש מלוא הזכות לספח אליה את סיני ולמצרים לא תהיה זכות ערעור על כך.

אם אכן כך תעשה בריטניה, נזכה ביתרונות הבאים:

[1] סיפוח סיני לא יסבך את בריטניה בסיפוח אוכלוסייה עם שאיפות לאומיות. בסיני חיים רק כ  
 
5000 בדואים המתפרנסים בעיקר מהברחות ומוטב שיתפרנסו מעבודות שירותים עבור בסיסינו.

[2] מדבר סיני בשליטה בריטית יהווה אזור חיץ בין מצרים לבין המדינה היהודית שתקום. כך יימנע
    מהמצרים
לחבור לסורים ולהילחם נגד היהודים. כאמור, לא יוכלו המצרים או הסורים לבדם,
    לתקוף
את היהודים, מה שיביא בהכרח לשיתוף פעולה, לשלום ולשגשוג כלכלי בכל מדינות
    האזור
.

[3] אם נתבסס בסיני, נשלוט בגדה המזרחית של תעלת סואץ ונבטיח שיט חופשי, מה שיאפשר לנו
     שליטה
טובה באגן הים התיכון, במושבותינו באפריקה המזרחית, בהודו ובמזרח הרחוק.

[4] אם בבוא העת נאלץ לפנות את מאחזינו בפלסטינה ובמצרים, נוכל לעשות זאת בצורה ידידותית
     מבלי
שייווצרו חיכוכים מיותרים בין בריטניה לבין עמים אלה ומבלי לאבד את שליטתנו בתעלת
    סואץ
.

[5] אני מאמין כי בסיני ניתן יהיה למצוא נפט ואולי גם מחצבים אחרים.

 

אף על פי שהתזכיר הנבואי היה גאוני וכלל דרכי חשיבה חדשניות להבטחת המשך אימפריאליזם בריטי מושכל,  דחה לויד ג'ורג' את המלצותיו של  מיינרצהגן. גם בריטניה וגם ישראל ניתן רק להצטער על כך.

סיפור חייו המופלאים של מיינרצהגן (1878 – 1967) נכתב בספר מעולה המצוי בידי:

Duty, Honor, Empire. The Life and Times of Colonel Richard Meinertzhagen

הספר יצא לאור בשנת 1970, בהוצאת Random House of Canada Limited, Toronto.

המחבר John Lord, לחם כמ"פ חי"ר במלחמת העולם השנייה, בפשיטה לנורמנדיה ועד הקרבות על נהר הריין.

***

כישוריו של מיינרצהגן, כפי שבאים לידי ביטוי בתזכיר ובספר מלמדים על תרומתו של האיש לציונות ולהקמת המדינה, על קשריו עם פרופ' חיים ויצמן, לו סייע בהשגת הצהרת בלפור.

במלחמת תש"ח, ביום 23 באפריל 1948בהיותו בגיל 70, הגיע מיינרצהגן לנמל חיפה בספינה בריטית. היה זה בימי התארגנות הבריטים לפינוי פלסטינה כאשר בחיפה מתנהלים קרבות קשים. החיילים הבריטים הוזעקו להגן על האספקה הבריטית בנמל ומיינרצהגן אשר השיג מדים, רובה ותחמושת, יצא לנמל, הצטרף לכוחות ההגנה הלוחמים ירה והפתיע את הלוחמים היהודים באיכות ביצועיו. כשאזלה תחמושתו חזר הזקן לספינה וזו הייתה תרומתו המבצעית האישית להקמת המדינה.

מופלא מבינתי,

 

 

מתוך זיכרונות אישיים של יגאל הרפז