17.3.09 גדעון שדמי : השבת השחורה וקרית חיים
עם הִוָדע הנעשה בקבוץ
יגור, ארגנו גורמי "הישוב", מספר אוטובוסים ומלאו אותם בתושבי הקריה.
הגענו לכפר חסידים ומשם ברגל, לכיוון גשר הקישון ויגור.הגשר היה כבר תפוס על ידי
הבריטים. מישהו נהל אתם משא ומתן, במטרה לעבור.הרשות, כמובן, לא נתנה וכל הקהל
הרב, נשאר עומד בשדה, מול הגשר. נדרשנו להתפזר.אף אחד לא זז. נשמע קול חזק של
ירייה. כולנו השתטחנו על האדמה ושרנו את התקווה. כצעיר, המראה של תושבי הקריה
המכובדים, שוכבים בשדה, היה, ממש משעשע, עד מגוחך. אני זוכר במיוחד, אחד, רופא
שניים מכובד, שמו פרח מזיכרוני. כאשר שכב לידי, התאפקתי לא לפרוץ בצחוק. הרגע לא
היה מתאים.
אשר למסמכי מטה
הפלמ"ח במזרע, רבים מהם, הועברו מתחת אפם של החיילים, חלקם לתנור אפית הלחם, שם נשרפו
וחלקם לסליק מתחת
למכבסה. הסליק קיים עד היום, שופץ
ומשמש אתר ביקורים, לקבוצות נוער
ומבוגרים.
זו הצעה, שקשה לסרב
לה.