22.7.09  נילי דיסקין :   "מנפלאות הזיכרון"   

   יש לי כבר מזמן "זיכרון של זקני צפת". כלומר- שוכחת מה רציתי בלכתי מהחדר למטבח, אבל זוכרת בבהירות כמעט כל פרט איזוטרי ומטומטם מילדותי בקריית- חיים.      אריה ניר כהן - שנכנס אתמול לאתר, סיפר על היותו קרוב משפחה של משפחת ובר מרחוב ב'. אילנה ובר, חברתי לכתה מאותו רחוב היא בת -דודתו ( התברר בעזרת גייזי), ועיון מקרי ב"פיסת פאזל" מסביבות ביתה של משפחת ובר( במדור סיורים ברחובות), הניב את מה שאני כל הזמן אומרת ומתפעלת ממנו - דהיינו מכך שבימים ההם הקריה הייתה משהו שבין משפחה מורחבת לבין ישוב קהילתי. ובמה דברים אמורים.   ברח' ב מספר 85 גרה אילנה חברתי (לא הסתכלתי באיזה מספר גר שמריהו בירנבאום-בירן שאף הוא למד איתנו בכיתה), אבל - במספר 84 גר גדעון שדמי - חבר וירטואלי לאתר, במספר 86 - עוד חבר לאתר (שאותו גם פגשתי) - חנן פרגר, ו..... גולת הכותרת! במספר 88 - גרה כוכבה שיטרית. היא למדה כיתה מעלי, לא הכירה אותי. אני זוכרת אותה רק מאז , כי  מאז,לא היה לי קשר איתה, בערך ב55 השנים האחרונות...... אני זוכרת שהייתה ספורטאית אבל - וכאן נכנס עניין הזיכרון האיזוטרי (שאני קוראת לו ביני לביני "הפח זבל שיש לי בראש") - אני זוכרת את כוכבה דנן מוצצת אצבע בבית הספר, בצורה מאד מיוחדת. דהיינו - היא היתה מוצצת את פרק אצבע האמה שלה כשהאצבע מכופפת, וכך נוצרה לה יבלת על פרק האצבע.  אני לא יודעת למה אלוהים עושה לי את זה. ברור לי שהתאים האפורים שלי תפושים עם השטויות האלה עד כדי כך שאין שם מקום מספיק לזיכרונות לטווח קצר - שנעלמים, לכן, במהירות.      בקיצור - עוד רשימה הזויה של לילה לבן, מלילות יולי החמים.  

המשך : אני בקצה המזרח וזיכרונותיי במערב      ( west side stories  > ראו בתחתית הדף)

מכיוון שממילא יש לי נדודי שינה, עשיתי לעצמי תרגיל כדי לראות כמה אנשים מרחוב רחוק מאד ממני ( גרתי בקצה השני של הקריה, כמעט הכי רחוק שאפשר מרחוב ב')  ובכן, כמה אנשים משם "חצו את חיי" כשהייתי ילדה בקריה. התוצאה - גם אם משעממת כמו ספר שמות - די הממה אותי.      במס' 13 גר משה ישראלי המורה שלי,ב-16 זיוה שולקיס - שומרת שכבר סיפרתי עליה ברשימה קודמת.  16- אורי יסוד ,מיודעינו חבר חדש מהאתר 19 - ברונקה דויטשר שהיתה , אם זכרוני אינו בוגד בי - עוזרת לגננת שלי   20- יורם סתיו (סטוצ'ינסקי) חבר חדש לאתר שאותו פגשתי בלוס-אנג'לס 42- פנינה ורשבסקי , אחות בבית הספר שלי, 47- עזרא אורני חבר לעדה שלי בתנועה המאוחדת, טוב, זה לא חכמה, בכל כיתה היה איזה אורני אחד.... 57- תמר פטישי, חברתי לכיתה 75- חי אלופי, בכיתה המקבילה בבי"ס מגינים( אין לי מושג איך הכרתי אותו אבל דמותו עומדת מול עיני)81- אליקים בר-אולפן שהיה מורה שלי,94 - רשקס  מי לא הכיר אותו, הרי קולנוע היה אחד התענוגות המעטים בקריה, 95-יורם זילברגלייט , חבר לכיתה,96-יגאל קרופניק , חבר לכיתה,  98        נורית קושניר, אלופת ביה"ס בריצה למרחקים קצרים, אם אני זוכרת נכון   102 - משה אלוני שהיה מדריך שלי בתנועה.      מכיוון שעזבתי את הקריה בגיל 13, ומאז אין לי קשר לאנשים מלבד בני הכתה שלי - היה די מדהים להיווכח כמה אנשים, מרחוב רחוק אחד , אני זוכרת ממרחק כזה של זמן. יותר ממה שזה מעיד על נפלאות הזיכרון, לדעתי, זה מעיד על ההומוגניות המשפחתית של קריית- חיים. "יצור" מיוחד במינו....... נילי דיסקין

 

http://www.youtube.com/watch?v=m8R9GiLImSw  

http://www.youtube.com/watch?v=Qy6wo2wpT2k