27.8.09 "הרהורים פילוסופיים על
הבוקר" מאת נילי דיסקין
אתמול כתבתי מייל לבני
שמתחתן באמצע ספטמבר ואמר שיעזור לי להכין את הדירה הקטנה שלי לביקור של שתי
אחיותיו על בעליהן וטפן - ואמרתי לו שאני ממש לא רואה את העזרה הזו כדבר מובן
מאליו ,ומאד מודה לו על כך. הבוקר, כשהקשבתי לנחמה הנדל במיש-מש לשבת, רציתי להגיד תודה גדולה לגייזי.
אנחנו כל כך מהר מתרגלים לדברים הטובים והנעימים בחיינו ונוטים לשכוח שלא הכל מובן
מאליו. הקימה בבוקר. הבריאות. כל מה שעוד יכולים לעשות. עוד יום של קיום. עוד עלה
שצומח ועוד פרח שנפתח. ובעיקר - עוד תינוק שנולד ומתווסף למשפחת האדם.
נכון, לא הכל מושלם, יש עוד הרבה מה לעשות שכל אלה אכן יימשכו ויהיו מקור
הנאה לכל העולם ולא רק לברי המזל שבו - אבל, ככלל, כדאי לחשוב על כך מדי פעם, כי
רק כאשר מבינים את הפלא שבדברים היום- יומיים, הפשוטים - נהנים באמת מהחיים. האתר
הפך להיות "מקום התכנסות" ליוצרים, אמנים, פלאי עולם שנחזו בידי
מטיילים, וסתם מקום שנעים להיות בו - עד שכמעט שכחנו שיש איש אחד. אדם רגיל. על
מעלותיו ומגרעותיו, שלקח על עצמו לדאוג שאכן המקום הנעים הזה - יישאר כזה עבור
כולנו. אז גייזי - אני לא רואה את המחוייבות הזאת שלך (
ונא לא לטעות- גם אם יש הנאה בעשייה, זו מחוייבות
רצינית ביותר ולא קלה) כמשהו מובן מאליו. ומדי פעם, מרגישה צורך לאמר את המילה הקטנה-גדולה הזאת
ת-ו-ד-ה! שבת שלום. נילי דיסקין