23.5.09 נילי דיסקין
: " תגובות של אהבה וכעס"
רציתי להגיב:
1. לעלי -
בסיפור שלך על החוביזות חסר לי הלינק לקריה. אצלנו קראו
לזה "חבלות". והיו שני סוגים. האחד מוארך וירוק קצת כמו אפונה ירוקה,
והשני קטנטן, כדורי עגול עם "פלחים" עטופים בעלי כותרת
ירוקים, עם טעם רירי משהו...... 2. לאורי יסוד. אמן - אריה שלכטר, היה יפהפה גם כשהיה "מלא". היה
לו צבע שזוף טבעי, עיניים ירוקות, שער שחור, וחיוך ביישני . יצא לי להיפגש איתו
שוב ( אחרי מספר שנות ניתוק מהקריה), בנסיבות עצובות. האבות שלנו שכבו יחד בבית
חולים כרמל באותו חדר, ושניהם לא יצאו משם בחיים. אריה
היה איתי בגן תקופה מסוימת, ונראה לי שיש לי עוד ציורים שלו. 3.
ותגובה ארוכה יותר על מכתבו של גייזי בשם משפחות הנופלים מקריית -
חיים למשרד הביטחון. אני רואה קו מחבר בין האטימות לרגשותיהם של
מיעוטים, וקבוצות מובחנות במדינה ( לא רק ערבים, רבותי, גם ניצולי שואה
שעסקנים פוליטיים מעלים להם מס שפתיים ושומרים את הכסף שמגיע להם עמוק
בכיסי האוצר) . כפי שיש בארץ הזאת פוליטיקאים שנדמה להם שמלבד עובדות בשטח,
הם יכולים גם להחליט מה צריך להרגיש - כך יש גם בעיריית חיפה (ואין לי ספק
שלעירייה "יש מילה" בעניין גם במשרד הביטחון) אולי הם מצפים שם
שחישוביהם הפוליטיים יתמשכו , וכפי שניצולי השואה מתמעטים והולכים - ייתמו גם כל
הזוכרים והיודעים מה הייתה קריית -חיים. אז
בואו ונזכיר להם. קריית חיים לא הייתה סתם עוד פרבר, או שכונה
עירונית. היא הוקמה כרעיון אוטופי ( ראה ספרו של צבי גנין
:" קריית - חיים, ניסיון באוטופיה עירונית) ונבנתה כניסיון שלא
היה לו אח ורע במציאות הישראלית ( ישוב עירוני, ולא קיבוץ או כפר
שמושתת על עקרונות של קיבוץ, כפר, וישוב קהילתי עם ערבות הדדית) ו...כן, גם
הישוב העברי היחידי בין חיפה לעכו - שטח עצום ועוין. לכן הייתה
הקריה ועודנה עד היום - סמל - לרוח האדם המתגבר על דחפיו הטבעיים לשרוד בכל
מחיר - כדי לתת למדינה שבדרך, לעם היהודי, ולמדינה המתחדשת כל מה שיש לאל
ידו. התוצאה הייתה חלקם של הקרייתים
- הרבה מעבר למספרם היחסי באוכלוסייה - בהקמת קיבוצים בישובי ספר, בשירות צבאי
וקהילתי אחר לפי הנדרש,בויתור על הגשמה אישית למען ההגשמה הלאומית ועד
- הנתינה האולטימטיבית של מסירות נפש עד כדי הקרבה עצמית במלחמת השחרור ואחריה.
אלו הערכים. ועם כל הכבוד לשאר האוכלוסייה, ובשום אופן איני באה לטעון שהם היו
היחידים בארץ - הרי שהייחודיות של קריית - חיים בלטה למרחוק, והייתה
לסמל ולשם דבר באוכלוסיה. העובדה היא שבמקום
להכריז על הקריה כ"אתר שימור מורשת"
( מורשת שנחוצה לנו היום בארץ כאוויר לנשימה)., במקום להעלות על נס את
תרומתה ולראותה כפנינת הכתר של חיפה ואזור עמק זבולון - יש ניסיון מכוער וקטנוני
לגמד אותה לדרגת "שכונה משכונות העיר" מבלי להכיר
בייחודה. ככה זה כשעסקנים עם אגו נפוח עוסקים בפוליטיקה עירונית
קרתנית - במקום בחזון.. ושיקולים זרים תופסים את מקומם של ערכים שנזנחו ושבלעדיהם
לא היה היום לישבניהם של העסקנים פוליטיים כסא ומקום מתחתיהם לשבת עליו. מצטערת על
הבוטות. מה שנעשה לקריית חיים הן ע"י האינסטנציות העירוניות, והן הממשלתיות -
בוטה הרבה יותר! שבוע טוב שיהיה לכולנו. לא שאני חושבת שזה יזיז למישהו.
נילי דיסקין.