15.3.09
"השבת השחורה בסתם יום של חול" : מאת נילי דיסקין
הי אורן. נחמד בעיני שאתה מאזכר מאורעות נשכחים לפי טיוליך בארץ ומחבר את כולנו שוב לימים
רחוקים. ביגור, כש"חגגו" 60 שנה לשבת השחורה ( ב-29 ליוני 2006) לא ידעו שיש אי שם
בארץ אישה ,שבשבילה פירוש ה"שבת השחורה" אינו
סליק, מעצרים,בריטים עם כומתות אדומות או מצור. הילדה
הזאת נולדה ב28 ביוני 1942, ומאחר ואז עבדו
גם ביום שישי, החליטו הוריה שאת יום הולדת -4
יחגגו לה
בשבת, ה29 ליוני 1946. בחצר הבית ברחוב י"ח 5 , הוצב
שולחן עץ ארוך, עם ספסלים משני צדדיו ( בהשאלה
מבית הכנסת), מפה לבנה, וצלחות עם עוגת טורט, סוכריות
טופי,
מיץ פטל,ופירות קיץ - שחלקם גדלו בחצרנו ו/או חצרות
השכנים. הילדה ישבה
עם שמלה
לבנה, כולה נרגשת. גם מפני שגיל 4 הוא כבר גיל של "ילדה גדולה"
וגם...... כי יום הולדת פירושו.... מתנות!
והיא ישבה וישבה, חיכתה וחיכתה, ו.... כלום! אף אחד לא בא! עוד לא היה רדיו בבית הוריה ורק כשהשכנים
מי"ח -7, התגנבו מבעד לפרצה
בגדר,
וסיפרו שהוטל עוצר על כל הארץ, הבינו הוריה את ה"ברוך". היא עצמה
בכתה ולא הבינה מה הקשר בין צבע השבת -
ליום ההולדת שלה ש"התחרבש". הילדה הזאת
היא אני. ומאז ועד היום כשמדברים על השבת
השחורה כפרט מכונן בהיסטוריה שלנו, מופיעה לי
מול
העיניים תמונה של שולחן ארוך, ערוך, עם מיטב הכיבוד של פעם - ריק לכל אורכו. סתם. זווית מאד אישית
לאירוע לאומי. שבוע טוב. נילי דיסקין.
היסטוריה : הסליק בחצר הנוער העובד בקריה והסליק של השבת השחורה ביגור: