19.8.09 מאת נילי דיסקין :"החיים והמוות ביד הלשון"
האתר של גייזי אינו עיתון. ואני לא מתכוונת לכתוב על האלימות
המשתוללת בארץ ללא בולם וללא מושיע. את זה עושים יפה מאד העיתונים ( בינתיים ,
לצערי, ללא הצלחה). אבל בשולי הדברים תפשה את עיני תגובת משטרת ירושלים, כולל
נצ"מ ידיד. שבמכבסת מילים עלובה ונלעגת, השתמש בקלישאות מהעברית כדי לכסות
על הבושה. 3 ציטטות. 1.- "הכתובת לא היתה על הקיר" 2."התלונות שהוגשו נגדו
לא הצביעו על מסוכנות או על אלימות" 3."אם החשוד היה מזוהה על
ידנו כבעל פוטנציאל של אלימות היינו מטפלים בו בצורה
שונה". ומולם העובדות :1.הדייר
פינצ'ר מכוניות של שכנים, זרק בקבוקים לחצרות, ונהג לאיים על השכנים ברצח - הוגשו
על כל זה תלונות למשטרה 2. אבי דר גרם לשכן חתכים בידיים - הוא התלונן על כך
במשטרה 3..הוא זרק אבנים על שכן ופצע אותו.
ועכשיו הכל ברור! בודאי שאין כאן "פוטנציאל" לאלימות.
האלימות יצאה כבר מן הכוח - שזו המילה העברית לפוטנציאל - אל
הפועל. אני מציעה לנצ"מ ידיד לחזור לבית הספר וללמוד את
פירוש המילים פוטנציאל" מסוכנות" "אלימות",
וגם את סיפור "מנה מנה תקל ופרסין" המקור לביטוי "הכתובת על הקיר".
כל זמן שבמשטרה יהיו לנו בורים כאלה שלא רק מצטטים ,כמו תוכי, סעיפים ומעוותים את
כוונתם המקורית, אלא גם מאמינים בקשקוש הלשוני שלהם -אנחנו וחיינו מופקרים !
ועוד:
רציתי לאמר שזה מתחיל
בדברים הכי קטנים. אתמול הלכתי לדואר. חניתי ממול הפתח, במקום
מותר לחניה, חציתי את הכביש והגעתי לכניסה. שנייה
לפני, הגיח
אידיוט עם אופנוע, העמיד אותו ממש בכניסה ( מדרכה, כניסה לדואר, הכי לא חוקי שיכול להיות) נכנס יחד איתי ושאל מי אחרון. אמרתי לו שהוא
אחרון ואני לפניו כי .... פירטתי את הנ"ל. וכאן
מתחיל הסיפור האמיתי. האיש שתק, אבל אנשים מהתור לגלגו
עלי. "קמת
לא טוב הבוקר"? דובי גל, השחקן המהולל גיחך ואמר :"תרשמי לו דו"ח" וכ"ו וכ"ו. אז
רבותי יש אווירה שמתירה את ההשתוללות ,ולועגת ל"קרבנות" וזה מתחיל בדברים הקטנים ביותר.למשל, כשאנשים בתור שגרתי בדואר, לא
רק שלא מגנים את התוקפן/עבריין/חוליגאן
אלא מלגלגים על ה"טרחנות" של מי שכן מנסה לשמור על מינימום סדר בג'ונגל שחיינו הפכו להיות. אז, ברן, לא רק הפחד
מנקמתם של בריונים. גם פסיביות, ו"מצ'ואיזם"
מטומטם של אנשים כמוך וכמוני. נילי דיסקין