21.4.09   ילדים בשואה : מאת ישראלקסטנברג

בשנת 1994 נסעתי לפולין למסע שורשים,אך לפני כן סיפרה לי דודתי מעט על בני משפחתנו בעיר רדום לשם הגעתי במסעי. כאשר נכנסו הנאצים לעיר הזו באחת מסלקציות שביצעו באותן שנים של שחור,בין המוצאים למסע האחרון הייתה גם דודה שלי בשם מרים שהייתה אז נשואה ואם למספר ילדים קטנים כנהוג בקרב יהודים בגולה.,דודה זו החזיקה באותו זמן של יציאה בבן קטן בן מספר חודשים,כאשר ניגש אליה קצין אס.אס הוציא את ילדה זה העיף אותו בידיו ובשנייה  ירה בו באקדחו למות עוד בטרם הספיקה האם לעשות משהו כדי לתפוס את הילד ולגונן עליו היה זה הרג סתמי שהקצין הכריז בקול כי מצווה להרוג ילדים יהודים,אכן היה זה קרבן נוסף לכל אותם מליון וחצי ילדינו שנטבחו בגולה. יהא זכרו ברוך.כמובן שגם הדודה שלי נשלחה אז למחנה המוות שם עלתה באש לשמיים כאחת מכלל יהודי העיר שנחרבה כליל.

ישראל קסטנברג