6.11.06  אקדח תוצרת בית של ילד בן 13 .מאת גייזי

     סיפור אמיתי על חברנו הקרייתי דוד ברק/ברקוביץ ז"ל (מנצ'יק).

פרק א' :החיים  לא פינקו את הילד  מנצ'יק , בגיל צעיר הצטרף

 לעבודה והשתתף בפרנסת המשפחה. היה בו כישרון , יוזמה

 ויכולת , גם בתקופת היותו בקיבוצנו נחל עוז  כמסגר, בעל

 ידי זהב ,הוא היה מסגר אומן.

בילדותנו  לפני מלחמת השיחרור, הוא ייצר אקדח של ממש , שירה

כדורי סטן 9 מ"מ .......בשיטת הרוגטקה : מושכים ביד את הנוקר

 נגד קפיץ לאחור ומרפים, הקפיץ היה שולח את הנוקר אל הכדור

 ומשחרר יריה של ממש... זה היה יכול להרוג. האקדח היה מורכב

משלשה חלקים (כמו כל דבר בצהל) הנוקר שהתחבר לחלק המרכזי

 בהברגה, וכך גם הקנה מן הצד השני. בכדי להטעין כדור היו מבריגים

את הקנה החוצה, טוענים בו כדור ומבריגים חזרה. ביד שמאל מחזיקים

 בידית, ביד ימין מושכים כמו ברוגטקה את הנוקר לאחור ,משחררים

 ונוצרת יריה.

פרק ב :  כל ימי חיי אני זוכר את המטווח , שעשינו בחורשה מאחורי

החצר שלנו ,על יד הקולנוע  הקייצי , מתרגשים מכל יריה, ממש כמו

"חיילים"

  פרק ג' :  אתמול בבוקר לפני הסיור המודרך בקריה ,ביקרתי עם אבישי

 ברק (בנקיר) ונשותינו חנה ויעל, אצל רחל אלמנתו של מנצ'יק ,בבית

 היפה והמרווח אשר בנו  ברחוב ב', ומפה לשם הזכירה  רחל איזה

"אקדח" שמנצ'יק ייצר  בילדותו והוא שמור אצלה.... לא עברו  5 דקות

 ושוב החזקתי בידי את האקדח, כאילו לא חלפו 57 שנים מאז. בתמונה

 הראשונה האקדח מורכב, ובשניה מפורק לשלושת חלקיו.      

  מה זה היסטוריה  ?         גייזי.

 מורכב >>    מפורק לחלקיו >>        בבית של רחל >