השכנים אנג'ל  סיפור מאת מוטקה ברק

 

        בביתנו גרו בשכנות  זוג זקנים,ובת גדולה.לזקן קראו אנג'ל ולאשתו קראנו הזקנת'ה. אנגל הזקן היה קצב, ומקום עבודתו לא רחוק מביתנו ברחוב ג' היה אטליז שבו עבד.אל מקום עבודתו היה הולך ברגל,עושה קיצור דרך החורשה,   שהפרידה בין   רחוב ד' לרחוב ג' לרחובות קראו באותיות לפי א" ב". וכך היה נוהג יום יום. כסף לא היה לו יותר מידי לכן היה מביא הביתה חתיכת בשר שנפלה,או איזה עצם  שנשאר עליה חתיכת בשר . לזקנת'ה היו עיסוקים שונים שלא ידענו עליהם

דבר .לריח של המאכלים שהיא בשלה היה שם דבר. לפי הריח ידענו איזה תבשיל מתבשל במטבח המאולתר שלה. למאכל אחד היה שם וטעם בלתי רגיל. היא קראה לו ציבולניצ'ה, מן תבשיל שהעיקר בו היה בצל . מכל המאכלים שהזקנת'ה הייתה  מבשלת, הזקן אנגל אהב את הציבולניצ'ה.

כל ילדי השכונה היו משחקים בחורשה . עצי שיטה גדולים,  היו העצים העיקריים שגדלו בחורשה. בעונת הסתיו מתחת לעצים  היה מרבד ירוק של עשבי בר שלא ידענו את שמם  אבל בניהם גדלו חצבים צפופים מאוד, ובקלות אפשר להבחין בין עלי החצב שהיו רחבים יותר ושונים  מהעשבים האחרים . יום אחד תוך כדי משחק שמעון ברנד הביא מעדר , וחפר סביב

החצבים גומה וגילה שלחצב יש פקעת גדולה.סתם לשם שעשוע הוציא פקעת אחת, ואחריה עוד אחת. המשחק מצא חן בעיניו ובלי לדעת מדוע המשיך לחפור ושלף מהאדמה מספר רב של פקעות . הפקעות התגלגלו בשטח ואנחנו הילדים

שחקנו בפקעות בעטנו בהן כמו בכדור –רגל.והפקעות נשארו גלויות בשטח . ושכחנו מהן. מחיר הבצל עלה ולא היה לקנות  בצל בחנות . אנגל הזקן כהרגלו שב הביתה מעבודתו באטליז עובר דרך החורשה, ורואה את בצלי  החצבים, כשהוא בטוח

שנפלה בידו מציאה של ממש אוסף סל מלא "בצל".עליז ושמח הגיע לביתו , אמנם ידו קצת כואבת ממשקל הכבד של הבצל. בשמחה רבה נתן לזקנת'ה את הבצלים שאסף בחורשה. ואמר" עכשיו אפשר לבשל ציבולניצה" ושכב לנוח. ריחות עזים עלו ממטבחה של גברת אנגל, והריח הבלתי רגיל התפשט בכל השכונה.

השמש שקעה ורוח חרישית נושבת מהים, התחיל להחשיך ושעת ארוחת ערב היגיעה אנגל קם ממנוחת הצהרים וישב לאכול את האוכל האהוב עליו, הציבולניצ'ה שטבחה ובשלה לפי המתכונת הרגילה.  בתיאבון רב אכל הזקן מנה הגונה. והנה כאבי תופת תקפו אותו, התחיל גונח ומתפתל,בוכה  ונאנק  אוי כואבת לי הבטן עברו כמה דקות וכל השכונה שמעה את אנחותיו של הזקן,שמתפתל מכאבים , כנראה אכל  דבר מה לא טוב. הזקנה סיפרה על הבצל שאנגל הביא לה מהשדה . ואנחנו הילדים מיד הבנו מה קרה!

ובינתיים הזקן הקיא והקיא נתנו לו לשתות שמן. תרופת סבתא להרגעת הכאבים  לקחה הזקנת'ה את כל מה שנשאר בסיר, ונתנה לחתולים  שהסתובבו ליד המרפסת. ניגשו החתולים הריחו הסתובבו ולא טעמו מהתבשיל. אמרה הזקנת'ה כשראתה איך החתולים עומדים ולא נוגעים באוכל. "תראו איזה חתולים חכמים יש בשכונה שלנו . מהמאכל הכי טוב לא רוצים לטעום."      מוטקה