13.9.07        החתולה חזרה  : סיפור מאת מוטקה ברק

 

הייתה לנו חתולה יפיפייה , קראנו לה תולי ,קיבלנו אותה בחזקת חתול זכר גור חתולים ללא גזע וללא תעודות . ג'ינג'י זוהר,עם עיניים בצבע  ירקרק .טעות בזיהוי לא שינה את מין החתולה .  קופסת קרטון עם חול בפינת החדר ,שמשה לחתולה מקום לעשיית הצרכים,קקי פיפי.  אף אחד לא למד אותה!  באופן טבעי  ידעה לטפל בעצמה, לנקות את השפם אחרי האוכל ולהבריש את הפרווה , שתהייה נוצצת ומבריקה.גדלה החתולה בחדר חתולת בית לא יוצאת לשום מקום. כשהיינו יושבים על הדשא ליד הבית הייתה משתתפת בחגיגת יום הולדת שהיו חוגגים לבובות, וזוכה ליחס מיוחד.

ולא מתרחקת מהמחצלת הפרושה .

 

כשאימי באה לבקר אותנו ופגשה ילדה גדולה בחוג המשפחה ,היה קל מאוד להסביר על הנוהג לאמץ ילדה  שהיגיעה לקיבוץ במסגרת עלית- הנוער, לאהוב אותה  ולהתייחס אליה כאל אחת משלנו . אבל כל ההסברים להכניס חתול לבית לא שכנעו את אימי שהייתה אוהבת בעלי חיים , רק מחוץ לבית. שישי שבת חלף במהרה. אימי שבה לביתה בקרית–חיים   והחתולה נשארה גדלה בחדר מפונקת , אוכלת רק לחם בחמאה  ומתפשרת על לחם עם שמנת. כל הניסיונות לאלף את החתולה שתבוא  שקוראים לה, או להיעמד על רגלים אחוריות,לא צלחו ! נשארה נאמנה רק לאוכל.

 

יחס מיוחד גילתה החתולה לאורחים שלא אהבו חתולים,במין חוש מיוחד לא מובן היא הייתה נדבקת אליהם ,מגרגרת נמרחת  ומנסה למצוא אהבה . מגרשים אותה, זורקים  למרחק תמיד החתולה נופלת על הרגלים , וחוזרת חזרה.

יום אחד נעלמה חמקה לה ואיננה , על חסרונה הרגשנו מיד ,מי יתפוס את המקום הכי קריר בחדר,או יתפרקד על הכורסא כאילו כל הבית שיך רק לו,  עברו כמה ימים רווח בחדר  התרגלנו מהר מאד לבית בלי חתול,שמענו מהחצרן כי ראה חתולה מתה ליד המדרכה, הוא שם אותה בעגלה וזרק למזבלה . לפי התיאור המדויק שלו  הבנו שזאת "תולי" .סוף פסוק .ידענו שנגמר  הזמן לגידול חתולה בבית. כך חשבנו , והנה אחרי שבוע ימים ,על מדרגות הבית עומדת חתולה רזה, מלוכלכת, מסריחה מזבל , רועדת ... לפי השארה, אכלה כנראה עכבר מורעל ושכבה גוססת . כשנזרקה לזבל  היה לה חם ונעים, החליפה נשמה . עמדה על הרגלים,חזרה  לחיים ושבה אל ביתה. אומרים שלחתול  יש שבע נשמות , ואיך שתזרוק אותו תמיד ייפול על הרגלים.                 מוטקה