6.6.07 שאלה ותשובה סיפור מאת מוטקה ברק.
יום אחד
האמיר יצא לראות את בני עמו. באור ראשון עם זריחת השמש עזב את
הארמון, לבוש בבגדי פלח, רכוב על חמור בתוכנית לשוטט בעיר ובכפרים לחוש את הנעשה
בשטח. לקח איתו צידה לדרך , והשאיר הודעה למשרתו שיחזור עוד כמה ימים.וכך רכוב על
חמורו.היגיע לשוק, התערב בין האנשים , עצר ליד דוכן הירקות לקנות בצל התעניין במחירי הירקות השונים. וראה כי טוב . אנשים
עסוקים קונים ומוכרים, ולשמחתו לא שמע תלונות על השלטון. עזב את השוק המשיך בדרכו
לכפר אחד סמוך לעיר. השמש לוהטת הרכיבה על
החמור לא קלה ,אך נחוש בדעתו לראות ולשמוע את אשר קורה הרחק מארמון הפאר בו הוא
גר. אחרי כשעה רכיבה עצר ליד עץ שיטה
בצידי הדרך.קשר את חמורו שלא יברח, ושכב לנוח מעט .
פלח אחד
מתושבי הכפר, שגמר את עיסוקיו בשוק בדרכו
לביתו רואה בן- אדם לא מוכר שוכב בצל העץ מראה לא שגרתי! והרי הוא מכיר את כל
תושבי הסביבה הקרובים והרחוקים. ומי ישכב
תחת עץ ביום חם ? בודאי לא מקומי. עוצר את
עגלתו הרתומה לסוס לבן שראש הסוס מקושט
באניצי צמר צבעוניים.לגרש את הזבובים. קרב
אל האיש השוכב , וכנהוג בין אנשי המקום , ללא שאלות! מזמין את האיש אליו
לביתו לנוח מעט, באופן יותר מכובד
.האמיר המחופש כפלח , מברכו בתודה ונענה ברצון להזמנה.
רוכבים
השניים לכיוון הכפר, הכפרי בראש והאמיר "המחופש" אחריו על חמורו, מתנהלים לאיתם אל הכפר הנמצא במעלה
ההר , מרחק כעוד שעה רכיבה. בשארית כוחותיו היגיע לבית הכפרי המארח ,ילד קטן כבן
שש יצא לקראתם לוקח את החמור לשוקת ומראה
לאורח לאן ללכת והיכן לשבת. ובינתיים בני
הבית מתבוננים באורח .רוח קרירה נושבת בסוכה, מחצלת צבעונית פרושה על האדמה וכריות
קטנות למשענת בכל מקום . עלי הגפן משתרעת ומכסה את גג הסוכה, הענפים יורדים ויוצרים מסך . מקרני השמש . האורח מרגיש ביחס המיוחד נהנה מכל רגע .וכמנהג הכנסת האורחים לא שואלים שאלות ! מאין
אתה ולאן פניך מועדות , ירצה יספר לא ירצה כבודו עמו. אחת מנשות הבית , מביאה כיבוד : סלסילה
מלאה פרות , ענבים, תאנים, תמרים, וקנקן מים גדול , מניחה במרכז הסוכה ומסתלקת.
לשמיעת צלילי כתישת הקפה מתחילים להתאסף אנשי הכפר ומתיישבים בסוכה לקבל
את פני הזר, מיד ניכר שלא מקומי הוא . כפות ידיו העדינות לא תואמות את לבושו הפשוט
. ספלוני הקפה מועברים מיד ליד ,שקט בסוכה רק רחש מצמוצי השפתיים הלוגמות מן הקפה נשמע מדי פעם. והנה נשמע קול
פעמון מצלצל והצלצולים נמשכים ולא פוסקים.עד
כה לא נאמר מפי האורח דבר אבל לשמע צלצולי הפעמון מפר שתיקתו שואל : " מה
צלצולי הפעמון הנשמעים ללא הפסקה.?" אחד מן היושבים ליד האורח מסביר : יש לנו
באר- מים אחת בכפר המספקת את צרכינו להשקיית השדות ולשתיה, את המים שואבים
ע"י סיבוב הגלגל הגדול שעליו מותקנים כדים עם סיבוב הגלגל הכדים יורדים אל
מקור המים שניתן לנו מאלוהים, ונשפכים אל בריכה , ומשם מחולקים לכל הכפר, כל איש
בתורו. וכשהבריכה מתרוקנת.
שוב סובב הגלגל וכך כל השנים! "ואיך מסתובב הגלגל?" שואל האורח
המופתע, פשוט מאד : יש לנו חמור גדול הרתום למוט ארוך ,החמור הולך ומסובב את הגלגל
, ולצווארו תלוי פעמון גדול. החמור הולך, הגלגל מסתובב הפעמון מצלצל. וכך יודעים אם צריך לצאת מהסוכה
ולדרבן את החמור, שלא יפסיק ללכת."
"ומה
תעשו אם החמור יעמוד במקום ינענע את צוואר ויצלצל בפעמון". התשובה לא אחרה לבוא!
"אם החמור ידע
לעמוד ולצלצל בפעמון נעשהו לאמיר!"
מוטקה
החמור שלנו
:
"סקיה" או "נעורה"
כדאי לדעת
:בבאר שבע קיימת באר- אברהם
השמורה עד
היום כמוזיאון,מלבד החמור אפשר
לראות את כל המתקן לשאיבת המים