9.5.07  שפה לאומית אחת למדינת היהודים.   מאת משה ברק.

 

כידוע הוגדרה בשעתו גם השפה הערבית כ"רשמית", אך ברור שהתכוונו ל"שפת רשות" לאוכלוסיה הערבית, ולא כשפה מחייבת בכל הארץ. כי לו היה כך, היתה חובה על כל בית ספר ללמד מגיל הגן בשתי השפות שוה בשוה, וכל פקיד היה חייב להזקק לשתי השפות. 

 

עתה אנו שומעים בהתמדה על הצורך להפוך את השפה הערבית כשוות מעמד לעברית במדינתנו. בינתיים זה החל לקרות בחלק משלטי הדרכים ומוסדות הציבור. אך נראה שזוהי רק התחלה של תהליך, שיבטל את מעמדה של שפת היהודים במדינתם. זוהי חבלה חמורה בחתירה לקיום מדינה עברית-יהודית. למדינתנו יש שפה אחת, כמו לכל המדינות בהן יש מיעוטים לאומיים, גם באחוזים גבוהים יותר משלנו. אין זו פגיעה באושיותינו. אנו הולכים בדרכן של מצריים שאין בה שילוט קופטי, של מרוקו שאין בה שילוט ברברי; של עיראק שאין בה שילוט כורדי אף כי אלה מיעוטים גדולים מהמיעוט הערבי אצלנו.לא פעם שומעים אישי ציבור האומרים שיש ללמוד את השפה השניה. ההיפך הוא הנכון לדעתי. יש לחייב לימוד "השפה הראשונה" בישראל, גם בבתי הספר הערביים החל מגן הילדים, כמו שנהוג בצרפת ובמדינות המערב. על העברית להיות בבתי ספר אלה "שפה עיקרית" אף כי יש להשאיר מרחב ללימוד השפה והתרבות הערבית. אין סכנה שהם "יתבוללו", משום שידברו שפה זו בבית ומשום שבתנאי התקשורת של ימינו הם חשופים לעשרות תחנות שידור בערבית באזורנו ומאות כתבי עת.

 

כמובן חשוב מאד שגם הילדים היהודיים ילמדו ערבית. אך זו תהיה עבורם שפה שלישית (לאחר אנגלית). כי אם באמת יתגשם חזונם של ליברלים מסוימים בארצנו והילדים היהודיים יגדלו מגיל הגן בשתי השפות, ברור הוא שבבגרותם הם יזדקקו בעיקר לערבית, שיהיה לה כמותית הרבה יותר מה להציע. במיוחד לאור ההתפתחות המראה שהיצע זה צבר גם איכות.יצירת שתי שפות לאומיות בישראל, תחיש את קצה של העברית, ובהדרגה נהפוך לעוד מדינה מזרח תיכונית עם מיעוט עברי נסבל, גם אם יהיה רוב יהודי.

 

לתופעה זו יש תקדימים היסטוריים בכל הלאומים אליהם פלש   מ י ע ו ט    ערבי. תוך דורות מעטים נאלצו העמים לקבל את הערבית כשפתם ואט אט להתבולל. חלק נעלם כליל, ואחרים הפכו למיעוטים בארצם, הנסבלים בתנאי שהם בני התרבות הערבית. 

 

                                                                                                             משה  ברק  -  גבת