9.6.07               מחנות הצבא של בנות הברית במלחמת העולם השניה, בקרית חיים. מאת גייזי שביט

 

              משפ' שייטוביץ מארחת חיילים במלחמת העולם השניה   :                       

                     http://www.pbase.com/geyzi/image/80222760     

 

במהלך הסיורים בעקבות ראשונים  ,בביקור בקן הנוער העובד והלומד דרום (קן התנועה המאוחדת לשעבר)

הוזכר כי במקום פעל מחנה צבא בריטי, ובכלל כמה מחנות היו בקריה ואיזה לאומים שרתו כאן ?

 

הגירסה שלי על פי הזכרון :

 

מדרום לקריה בחולות היו חיילים אפריקאים, ממוצא סנגלי, הייתה להם חיית מחמד נמר...בין השאר הם היו

מוצבים כ-ש"ג בשער הנמל מול רמב"ם , ואנו היינו מציגים כרטיסי קולנוע  כאישורי כניסה וכך נכנסים לנמל.

 

תיקון מאת עמיקם כספי:

שלום גייזי

כתבת שהיו גם חיילים אפריקנים ממוצא סנגלי. זאת טעות. החיילים הללו היו מבסוטולנד. בתוך גבולות הדומיניון

דרום אפריקה, היו שלוש טריטוריות שהיו מושבות בריטיות פרופר. בסוטולנד, סואזילנד ולסוטו. עם הפיכתה של

 דרום אפריקה לרפובליקה, נשארו שלוש הטריטוריות הללו, מושבות ולאחר מכן קבלו אף הן עצמאות. בסוטו [ב' בפתח] נקראה

ונקראת עד היום: בוצואנה. לי היו כמה מכרים שחורים, ואני יודע זאת בבטחון. סנגל היתה מושבה צרפתית. 

אתה רואה שאני עוקב אחריך. אני נהנה מאד, אף על פי שהיותר צעירים מוצאים יותר ענין.    כל טוב          עמיקם כספי

 

הערה של יעקב משולם :

גייזי, שלום.

ברצוני להתייחס לתיקון של כספי.

בנוסף לחיילים השחורים מדרום-אפריקה, שהיו גם מטנגנייקה, אוגנדה

קניה וסודן, היו בארץ גם חיילים סנגלים, מצבא צרפת החופשית, שברחו

עם כניעת צרפת.             יעקב משולם, כרמיאל

 

בחורשה שבין פסי הרכבת ורחוב א' הדרומי, מאחורי החצר של מחסן צ'רט ומאחורי החצר של הדוד  שלי

משה דריזין ,היה מחנה אוהלים ובו חיילים ניו - זילנדים מחייל ההנדסה המלכותי אני זוכר מהם את אריק ואת ג'ק ,

ששרתו  עם אבי , בבתי המלאכה של הרכבת במפרץ. אריק הרבה לבקר בביתנו .  בשנות ה- 80  הגיעה לארץ מתנדבת

מניו זילנד עם משימה לחפש את משפחת שייטוביץ מקרית חיים, היא סיפרה כי אריק השכן שלה ,לא ישכח לעולם

את הכנסת האורחים החמה לה זכה כשהיה רחוק מהבית ,בשנות המלחמה, ג'ק ואריק היו לוקחים אותי לבריכת

השחיה בבת גלים בה הייתה מקפצה של 3 קומות...

 

במחנה התנועה המאוחדת אני זוכר את  החיילים הבריטים, היה שם כריס הבלונדי שגם הוא התארח בביתנו,

כשמכונית האספקה הייתה מגיעה לשער המחנה ,הייתי עומד ומחכה עם אחי, וכריס היה משליך לנו כיכרות לחם ,ביפ (בשר) שוקולד למריחה וכד'. אורה יוליוס שגרה בקרבת מקום זוכרת את מסדרי הבוקר של החיילים הפולנים שם,ואת הנפת הדגל, מהם למדו ילדי השכונה את ההימנון הפולני....לפי זיכרונה היו כאן גם חיילים אוסטרלים.

כמו כן היא זוכרת שגם החיילים האפריקאים, במחנה מדרום כאשר השתכרו, היו מטרידים את הבנות.

 

בקורדני היו חיילים פולנים של הגנרל ולדיסלב אנדרס ,צבא פולני אוטונומי שלחם לצד מעצמות הברית נגד מדינות הציר,

(גרמניה, איטליה ויפן) על פי הסכם עם ברה"מ הם הועברו למזרח התיכון היו בשורותיהם חיילים יהודים רבים, כ-3000 ביניהם מנחם בגין ערקו והצטרפו חלקם לשורות הצבא הבריטי, וחלקם למחתרות בארץ.  כאמור היה להם מחנה בקורדני. התהלך סיפור שיש ביניהם כייסים.... היו עולים לאוטובוס נעמדים ונועצים מבט בנוסעים, אשר היו מייד ממשמשים את הארנק שבכיסם,

וכך ידעו הכייסים לאן לפנות.....סיפור סיפור ,אני לא מתחייב שמאחוריו עומדת אמת.    לביתנו היה מגיע עם אבא מעת לעת ,חייל  פולני בשם סטאך קובלסקי ,אני זוכר אותו בזכות הריח הנורא:ריח חמוץ של זיעה עם ריח סיגריות וירג'ניה וגם וודקה : תערובת קוטלת. אני זוכר שבת בה הלכתי עם הורי לטייל בכביש הראשי, הצטרפו זוג ידידים של הורי, הנשים הלכו קדימה והגברים השתרכו מאחור, לפתע נטפלו לנשים חיילים פולנים שיכורים והתפתחה תגרה,

אליה הצטרפו לפתע קבוצת חיילים אוסטרלים, אשר היכו את הפולנים מכות נאמנות... החיילים האוסטרלים היו האהובים

עלינו ביותר, הם היו מאד ידידותיים, בעיקר לילדים, היו רצים אליהם ושואלים : האב יו באג' האב יו סטמפס ?

היו מעניקים לנו סמלים ובולים,   כשהייתי בנחל עוז עבד איתי בשדה מתנדב אוסטרלי, סיפרתי לו על חיבתנו לחיילים,

ועל החלום שלי כילד לרכוש כובע אוסטראלי...... לא עבר שבוע וקבלתי בדואר מהוריו כובע אוסטראלי חדש.

 

אגב לא רחוק מנחל עוז בחורשה ליד הגבול נמצא "יד אנזאק" מצבה לזכר החיילים האוסטרלים  והניו זילנדים

שנפלו במלחמת העולם הראשונה בקרבות סביב תל עלי מונטאר לכיבוש עזה ע"י הגנרל אלנבי .    גייזי