‏02.11.2006

פגישה עם שאול ארלוזורוב    מאת  אורי יסוד

 

במסגרת הניסיון להכנות לחגיגות שנת ה – 75 לקרית חיים והצורך המתבקש ליציקת תכנים לאפשרויות כאלו ואחרות  , העלה ד"ר ד. רונן את הרעיון לנסות ולאתר את בני משפחת ארלוזורוב תוך שהוא מייחס חשיבות רבה לכך . מכיוון שהייתה אי בהירות

מסוימת לגבי המשפחה ניסיתי מס' פעמים להשיג את השופט אלון גילון ולא הצלחתי . לא נואשתי ועל אף אי הבהירות המשכתי בניסיונותיי , והצלחתי די בקלות עליתי על

 עקבותיה של המשפחה יצרתי קשר ראשוני ובעקבותיו נכנסתי קצת למתח . התקשרתי , בעדינות ובזהירות רבה שאלתי האם זה ביתו של שאול ארלוזורוב ?,מהצד השני של הקו ענה לי גבר בצורה ברורה והחלטית,כן שאול מדבר!לרגע התבלבלתי, מרוב

התרגשות ומתח כמעט בלעתי את לשוני , ידעתי שאני חייב להמשיך ולדבר כי הרי אני יזמתי את השיחה , הצגתי את עצמי , מהיכן אני מדבר והדגשתי את הסיבות להקמת

הקשר הזה . אחרי הסבר מפורט של שאול המלווה בלא מעט כעס על יחסו של ועד קרית חיים וראשיו למשפחת ארלוזורוב שבעקבותיו נוצר נתק מה שבהחלט לא נעים היה לשמוע , הצלחתי להסביר ולשכנע את שאול שמכיוון שאנו נמצאים כיום בפתחה של תקופה חדשה בקרית חיים מחד , ואירועי שנת ה – 75 בפתח מאידך , חייבים אנחנו יחדיו לחדש הקשרים ולפתוח דף חדש .שאול הסכים עמי ,פתחנו יומנים וקבענו פגישה,  

בהתרגשות רבה התקשרתי לד"ר דן רונן ולד"ר חדווה טרגר ושניהם הביעו את  התרגשותם הרבה ודן אמר לי , במעשה זה "אתה חותך את ההיסטוריה" .

הפגישה נקבעה (כמה סמלי !) ליום ה' – 2/11/2006  , יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל . מצויד במצלמה ומכשיר הקלטה יצאנו , חדווה טרגר ואנוכי לפגישה המרגשת הזו . הגענו לביתם של שאול ושוש ארלוזורוב נפתחה הדלת ומולנו עמד גבר זקוף דומה להפליא לאביו ז"ל , שבזוית עיני ראיתי את תמונתו על הקיר שממול . ואני צובט את עצמי

ולא מאמין שזה קורה לי .שאול מזמין אותנו להתרווח בסלון ואז מצטרפת אלינו רעייתו שוש . ולאחר כמה משפטי נימוס אנו פותחים את מכשיר ההקלטה , מכינים את המצלמה ורשות הדיבור לשאול ומה שיובא כאן בהמשך הוא שיכתוב מדויק של ההקלטה מילה במילה , הערות ושאלות שלי ושל חדווה יודגשו בצבע .

 

רשות הדיבור לשאול ארלוזורוב :

מכל אירועי ואתרי אזכרת שמו של חיים ארלוזורוב לקרית חיים יש זכות ראשונים. למחרת הרצח הוציאו הודעה כפי שבאה לידי ביטוי במודעת האבל שהבאתם לי (נמצאה בארכיון הציוני בירושלים) והועד המקומי קרא לשכונה קרית חיים (ארלוזורוב) על שמו של אבא . זה היה האזכור הראשון לזכרו של אבא לפני כפר חיים , גבעת חיים , כל הרחובות והמוסדות שעל שמו , מסדה ושער הגולן שהיו התיישבות ארלוזורוב אם כי השם שלהן לא נושא זאת , לא הרבה אנשים למעט ותיקי שער הגולן ומסדה יודעים זאת , יש חלקת אדמה ליד הירמוך שנקראת ככר ארלוזורוב . גם בתים ציבוריים , בתי המפלגה , רחובות

ועוד אתרים נקראו על שמו. אחד הזיכרונות הראשונים שלי מחיי ובגלל שזה היה אירוע מיוחד במינו הוא נקלט היטב בזיכרוני , אני    רואה את עצמי עומד במקום שהוא כולו חולות  , כמה בתים וחבורה שלמה של אנשים עומדים סביבי , ויש שם חורים באדמה נותנים לי שתיל לנטוע עץ , לא הבינותי בדיוק מה אני עושה כאן ולמה דווקא אני, הייתי אולי בן ארבע או בן חמש , זה היה ב – 1938 , כשנטעו את הגן הראשון של עצים בקרית

חיים . כשנסענו וטיילנו בקריה אני נזכר שהכל היה חול , ודאי היו כמה עצים בבתים פרטיים . הגן הציבורי הראשון היה ליד בית המועצה בכביש הראשי שיכול להיות ששם זה עכשיו החדר הקטן עם המוזיאון. 

(הכוונה לבית יד לבנים הנוכחי שיתכן ובעבר שכן שם הועד) . אז זה היה הזיכרון הראשון שלי בחיי . אבא נרצח צעיר מאד , שנותיו בפעילות הממלכתית היו קצרות ,   בקונגרס הציוני בשנת 1931 הוא נבחר להיות ראש המחלקה המדינית , ב – 1933 הוא כבר נרצח  הוא עוד הספיק לפעול הרבה בארץ טרם בחירתו לראש המחלקה המדינית , בעיקר עקב היותו פעיל ב"הפועל הצעיר" , ואח"כ במפא"י . יש הרבה צילומים שלו מסיוריו בארץ טרם שנבחר לתפקיד ממלכתי , ולאחר שנבחר המשיך בסיורים ולא מעט צילומים שלו מהביקורים ברחבי הארץ כולל קרית חיים , נהלל ועוד כמה ישובים  שנגעו ללבו נמצאים בארכיון וגם אצלנו . יכול מאד להיות שבגלל זה ולא רק בגלל הזיקה

בין גורדוניה ותנועת העבודה כותבים כאן (במודעת האבל), חברנו , מנהיגנו , ואולי המונח

הזה בא מכך שהקריה הייתה תוצר של מפא"י ותנועת העבודה . ביקוריו בקרית חיים תרמו לא מעט ועל כן יש לנו קשר מיוחד למקום הזה , וזו גם הסיבה שלפני שנים רבות פנה אלי מנהל בית ספר ובקשני שאתן הרצאה , נעניתי מיידית  והשבתי שזה יהיה לי לכבוד רב . ובמשך השנים בקרתי רבות בקריה למעט השנים האחרונות .

הניתוק הקשה ביני לבין קרית חיים היה לפני מספר שנים כאשר גיורא פישר בהיותו יו"ר הועד החליט להוציא את תמונתו של אבא מנייר המכתבים הרשמי של קרית חיים . לא שזה חשוב שתהייה תמונה של אבא בנייר המכתבים של קרית חיים או כל מקום אחר , אבל עצם ההוצאה היא פעולה שנזכרת הרבה בספרי ההיסטוריה על הורדת תמונות של מנהיגים כאשר מתחלף מנהיג , או התעלמות ממנהיגים כפי שזה קורה בארצות טוטליטריות , ההליך הזה פגע בי מאד . המעשה הזה התפרסם בעיתונות  , דברתי עם יו"ר הועד ארוכות בטלפון וניסיתי להסביר לו שאין לו רשות לעשות זאת . קבלתי מכתבים מכמה אנשים , ותיקי קרית חיים מהדור שייסד את הקריה והמדינה , ראשוני הקריה שהתנגדו בכל תוקף , אבל הוא הוריד והתנהג כאילו הוא בחנות הפרטית שלו , עשה מה

שהוא רצה .   באחד המקומונים בחיפה התפרסם ראיון מאד ארוך שלי בעניין הזה . כעסתי מאד לא רק על הועד אלא גם על עמרם מצנע שהיה בשעתו ראש העיר חיפה ולא עשה דבר בעניין , התקשרתי השארתי הודעות ולא חזר אלי. לפני כשנה נפגשתי אתו ואמר שלא קיבל את הודעותיי , אני ציפיתי שיגיב וזה לא קרה ועל כן הלכתי לראיון העיתונאי הזה שבו אמרתי מפורשות שלא אבקר בקרית חיים כל עוד מכהן הועד הזה . שמחתי לשמוע  שחל שינוי ועל כן הסכמתי להשתתף באירועי שבעים וחמש שנות

 קרית חיים שאינה מותנית  במיוחד לאור המידע החדש הזה . אחת הסיבות המרכזיות

שהניעו את אבא לבקר תכופות בקריה הייתה עקב העובדה שזו הייתה אחיזה יהודית באמצע החולות די קרוב לשכנים עוינים בתקופת שנות ה – 30    האמת היא  ,  

שהיינו על סף תכנית החלוקה.   מקרית מוצקין צפונה לא היה שייך למדינת  ישראל, נהריה ועכו בהחלט לא . וכשהחליטו על חלוקת פלסטינה למדינה יהודית ומדינה ערבית ועדת האו"ם בחנה היכן יש רוב יהודי והיכן רוב ערבי , מה שהיה מאד סביר . והשטחים שהיה בהם רוב יהודי נשארו בתחום המדינה היהודית , חלק מהגליל העליון בעיקר הגליל המזרחי ממטולה ועד הכנרת . אחת ההחלטות שאבא היה מעורב  בהן בסוכנות היהודית

הייתה לתת עדיפות להתיישבות וקניית קרקעות באזורים אסטרטגיים  של מקורות למשל. אבל הייתה הזנחה כל שהיא בגליל המערבי עד - 48 , מספר רב של ישובים כמו יחיעם , געתון , ואחרים , לרבות נהריה וכל הגליל המערבי היו בידי הערבים . הייתה נקודת "נשיקה" (כך קראו לזה) לא רחוק מגבע , שם נשק החלק הערבי הצפוני עם משולש הגדה המערבית שניתן לחלק מערביי ישראל , כאשר בסופו של דבר הנגב המערבי והנגב כולו ניתן לישראל והיו שתי נקודות השקה בין הקטע הפלסטיני לבין

הקטע היהודי . סה"כ אני מאד מאד שמח על היוזמה שלכם ואשמח עמכם באירועי שנת     ה - 75 וכל מה שתרצו אעשה . חשוב להזכיר את המשפחה . יש צאצאים למשפחת

ארלוזורוב , היו לי שתי אחיות שאינן בחיים עוד יש להן ילדים שחיים וקיימים . לשולה ארלוזורוב יש שתי בנות , לנאווה יש בת ובן , לי יש ארבעה ילדים בן ששמו ד"ר חיים אלוזורוב , ושלוש בנות ושמונה נכדים . חוץ מזה קיימים מקורבים מאד למשפחה

מצידו של אבא , אחותו דורה רוזוליו ז"ל , שאול רוזוליו שהיה מפכ"ל המשטרה שלא איתנו , ודני רוזוליו אחיו , חבר קיבוץ כברי שנפטר לפני שנה . היחידה מהילדים שנשארה זו נועה שחיה בירושלים . אנחנו תמיד רואים את משפחות ארלוזורוב יחד עם משפחת רוזוליו שתי המשפחות קרובות מאד . יש כמובן עוד קרובי משפחה אבל הם כבר יותר רחוקים . נשמח כמובן שתשלחו הזמנות , אני אתן לכם את הכתובות של כולם ואנו נרצה ונשמח שכל ההרכב יבוא .  

 

ברגע זה שאנו כבר מקושרים , אני מאמין שמערכת קשר זו תלך ותשתפר . זה מביא אותי לסיפור אחר שבדרכנו לכאן שוחחתי עם חדווה על כך . אני עוסק עכשיו באיתורן של 160 המשפחות הראשונות שהקימו את קרית חיים וזו אחת הסיבות שאני מסתובב בארכיונים  השונים . ובארכיון הציוני בירושלים מצאתי את מודעת האבל הזו . לדעתי ובזהירות רבה אומר כאן אין כבר בקרית חיים מישהו מהמייסדים והלוואי שאני טועה . בכל אופן יש לי רשימות מאד מסודרות של 160 המשפחות הראשונות .     

אל תשכח את דן תיכון דן תיכון לדעתי הוא לא מראשוני קרית חיים אבל הוא בן של

מייסדים . זה נכון ותרשה לי שאול סיפור קטן אני מכיר את משפחת סרדני (תיכון) ואת דן מצוין , במסגרת חיפושי בארכיונים שונים קראתי בארכיון לבון את סיפור הנידוי של משפחת סרדני והחרם שהוטל עליהם בגלל שלא הלכו עם הזרם הסוציאליסטי המפא"יי בקרית חיים . אתה קורא ולא מסוגל להאמין ולהבין שבאמת זו הייתה הנורמה וכך התנהגו עם משפחה מכובדת שבסה"כ ניסתה להתקיים בדרך אחרת ולא יישרה קו עם התקנון הנוקשה של קרית חיים והשלטון הסוציאליסטי . 

 

כתוספת לסיפור הזה יש כאן מאמר (מגיש לי את העיתון) "חוסכים על גבו של דן" , והכוונה שעקב קיצוצים תקציביים בכנסת ביקשו לשלול מיו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון את הזכאות לשרותי מזכירות לכל החיים החל מסוף החודש הבא . דן היה אתי בדירקטוריון של "מקורות" , אני מכיר אותו היטב , הוא טרח להזכיר לי בכל הזדמנות שהוא בן

 קרית חיים והיה מאד גאה בזה וראה בכך קשר אישי אלי על אף שהוא בא מצד ימין של המפה ואני מצד שמאל שלה . היו בינינו יחסים קרובים .

 

מאד שמחתי לשמוע ממך על החיבור הנהדר שבין משפחות ארלוזורוב ורוזוליו , אחיותיך שאינן בחיים והילדים שלהם , זה ברור לחלוטין ומעל לכל ספק שכולכם תהיו מוזמנים חשובים לכל האירועים . שוחחנו כמעט על הכל במשפחת ארלוזורוב ולא הזכרת את אמא סימה ארלוזורוב

 

שאול : אמא נפטרה   ב – 1976 , ארבעים ושלוש שנים חיה לבד ,  הדמות של חיים ארלוזורוב הייתה כה עוצמתית  בשבילה ששום חיבור כזה או אחר לא הא בחשבון .

 אחיותיי ואני מאד רצינו שייווצר קשר חדש אבל זה לא התקיים . 

 

מה אתה זוכר ומה אתה יודע לספר לנו על התעלומה   של רצח חיים ארלוזורוב שעד היום אף אחד (אני צודק ?) לא יודע כלום ?

שאול: המונח הזה אף אחד לא יודע כלום הוא מונח מטעה , זה תלוי עם מי אתה מדבר . היום ביום הזיכרון לרצח רבין דברו על זה ברדיו ושאלו את השאלה בגדול האם עדיף להתמקד בדמות של רבין , או ברצח שלו כמסר ונועה נכדתו דברה ואמרה לפי דעתי אני לא צריכה את כל השטויות האלו ששואלים , מתי נולד ? באיזה בית ספר למד היכן גדל  ?  מה עשה כרמטכ"ל , האם בנה את צה"ל ? וכו'  וכו' . אני רוצה שיתמקדו בדבר החשוב ביותר מבחינת המסר וזה הרצח . ואת זה בדיוק אני אומר גם לגבי אבא .                      

בכל חמש שנים עגולות אנו עורכים אירוע שמכוסה בעיתונות לזכרו של חיים ארלוזורוב . בתקופתה של אימא זה היה בכל שנה ולאט לאט נתמעטו הנוכחים , אין אנשים ! ואחרי שאימא נפטרה אני לקחתי את זה על עצמי , כל חמש שנים . שנת ה – 75  לרצח אבא תהייה כמובן ב – 2008 . כל מכריו הקרובים אינם חיים עוד.

ב – 2003 , בפעם ראשונה מרכז רבין הסכימו להיות האכסניה לאירוע הזה לזכרו של חיים ארלוזורוב , כנס שבו אנשים נושאים דבריהם . לאורך השנים הדובר הראשי היה יצחק בן אהרון וכך גם ב - 2003 , לצערי בן אהרון כבר לא יהיה , יש אנשים אחרים , צעירים כמו שלמה אבינרי שלמדו על אבא רבות ואחרים שיודעים עליו . ב - 2008 במרכז רבין יתקיים הכנס (תקבלו כמובן הזמנה) ויהיה לכך פרסום בעיתונות . גם בכנס הקרוב וגם בכנסים קודמים תמיד יש לי את הדילמה הזו , מירב בתי מצדדת לעזוב את הרצח ולדבר על הדמות ומיכל (שהיא יותר בכירה) אומרת הרצח הוא המסר ! הדמות חשובה , הכנס בוודאי , אבל כשאתה מדבר אתה יכול לומר כמה משפטים על הדמות אבל הרצח הוא המוקד והמסר לדור הצעיר. אני אדבר על שני הצדדים של הנושא . 

ב – 1931-33 , כשאבא היה זה שדאג לבעיות הכספיות של היישוב שעבר קשיים קיצוניים בהעדר מקורות , ארלוזורוב ככלכלן בעל תואר ד"ר, ודובר שפות רבות כאילו נולד למשימה זו . הסוכנות היהודית וקק"ל נתקלו בקשיים גוברים והולכים לרכישת קרקעות בארץ ישראל ואי אפשר היה לדבר עם המופתי והועד הערבי הפלשתינאי שהתארגן אז . 

אבא שחזר מגרמניה לאחר סיום לימודיו והכיר היטב את התנועה הנאצית פחד שזה הסוף של יהדות גרמניה הוא לא יכול היה להעלות על דעתו מה שיקרה בכל אירופה , הוא חזר ארצה ושם לו למטרה במקום הראשון את נושא הטיפול בקליטת יהודים , ומאחר שאי אפשר היה לרכוש קרקעות כי הפלשתינאים התארגנו כך שהיו מוכנים גם להרוג ערבים שניסו למכור אדמות לקרן הקיימת , התפתח אצל אבא רעיון ליישב יהודים בעבר הירדן המזרחי והוא יחד עם אנשיו הגיעו להסכם עם האמיר עבדאללה ועם גדולי השייחים של עבר הירדן שהם יתנו שטח לא רחוק מרבת עמון והמקום נקרא עד היום ג'בל אל יהוד ושם התיישבו יהודים והשכנוע בא מכך שהם יביאו הון , ועוד אנשים משכילים . הצילום הזה (מציג תמונה) עם וויצמן  אבא ושרת (שרת היה מזכירו של אבא) עם כל השייחים הגדולים של ירדן בטקס החתימה על הסכם התיישבות יהודית במזרח הירדן , כשזה עלה בהנהלת הסוכנות היהודית ז'בוטינסקי ובן גוריון הפילו את זה כל אחד מטעמיו הוא , אצל ז'בוטינסקי כל דבר שאבא הציע הוא היה נגד ואצל בן גוריון מהטעמים שזה יכול היה להסיט את המאמצים של רכישת קרקעות בחלק המערבי , ואני במסעותיי לירדן לפני כמה שנים , הוזמנתי ע"י משפחת מג'לי שהוא היה שייח השייחים ושאחד מבניה היה ר' ממשלת ירדן , משפחה מאד מכובדת ומפורסמת , גרה ליד ג'בל אל יהוד , אך הדבר טרם נסתייע בידי ולא עשיתי זאת עד היום . זה לא כל כך יפה אבל אעשה זאת ביום מן הימים  

ואני עוד חייב לך תשובה ואומר זאת בשלשה משפטים, יש עוד הרבה אנשים בישראל ואני בתוכם שמאמינים שסטבסקי אכן רצח את חיים ארלוזורוב . וסטבסקי יצא בעור שיניו רק בגלל שהחוק הפלילי שהיה קיים אז בפלשתינה היה החוק העותומאני , כך קבע בית המשפט העליון ששחרר אותו , כתב בית המשפט העליון במידה והיה שורר בפלשתינה החוק הפלילי הבריטי היה הערעור נדחה . בבית המשפט המחוזי נדון סטבסקי לתליה . כלומר לבית המשפט העליון לא היה ספק שהוא רצח אבל הם נאלצו לשחרר אותו מפני שהייתה חסרה לתביעה עדות תומכת ומהימנה בנוסף לעדות הזיהוי של אמא עדות נוספת שאי אפשר היה לערער עליה וכזו לא הייתה . בית המשפט הוצף בעדויות שקר משני הצדדים כל מיני יהודים התנדבו לספק כל מיני עדויות ובית המשפט לא היה מסוגל לברור מכל העדויות האלו מה אמת ומה שקר היה זה זיכוי טכני אבל זה איננו הביטוי המשפטי הנכון כי בחוק הפלילי קיים או זיכוי או הרשעה ולכן יש הרבה כאלו שגדלו על ברכי הימין ועל ברכי הדתיים המאמינים שהערבים רצחו או הבריטים רצחו כל מיני סיפורים אחרים כאשר שארית השמאל של אז קוראים  לומדים  ומאמינים שסטבסקי רצח . לכן הערתי לך כשאמרת אף אחד , זה לא אף אחד . מה שקרה בחלק ממערכת החינוך שהרבה שנים לא הייתה בידיים של תנועת העבודה הכניסה לספרות הלימודית סימני שאלה רבים על העניין הזה ש"ברית הבריוני" הייתה מאחורי הרצח הזה , מאחורי סטבסקי וכו' . חלק ניכר מהנוער שלמד בבית ספר יסודי או בתיכון שמע כמה משפטים בודדים במשך שתיים או שלוש דקות  ואף אחד לא יודע את הסיפור האמיתי על משפט הרצח של חיים ארלוזורוב .

 

רציתי לשאול שאלה מעברו של אבא , שאלה שמתייחסת לתקופת בחירתו לתפקיד יו"ר המח' המדינית , מה שלכאורה היום אנו קוראים שר החוץ .  שאול: נכון , הוא היה כעין שר החוץ ושר האוצר של המדינה בדרך ומדוע אני אומר גם שר אוצר ? , מפני שעל כתפיו הוטל כל הנושא של גיוס הכספים . מרגע שובו ארצה    ב – 1927 אחרי קבלת התואר שלו ועד הירצחו ובמשך שש השנים האלו הקדיש הרבה מאד במסעות לחו"ל לגיוס כספים וגם כחלק מהעבודה של שר החוץ של המדינה שבדרך הוא עסק בנושא המימון כנושא מרכזי , כאשר ביניהם תכנית ההעברה של יהודי גרמניה להצלתם מהנאצים שיבואו עם חלק מהרכוש שלהם זו הייתה תכנית שלו.   אנשי ז'בוטינסקי ראו     

בכך בגידה גדולה מאד בחלקת האלוהים שלהם, כי הוא הכריז חרם על גרמניה שזו הייתה בדיחה ועל פי התפיסה של ז'בוטינסקי הם ראו בתכנית ההעברה – בגידה .

והמאמר שנכתב בעיתון של אחימאיר "חזית העם" שקרא לרצח אבא. באותו יום שהוא נרצח בבוקר יצא מאמר של העיתון של ברית הבריונים, שקרא לרצח אבא בצורה מפורשת , הוא היה סביב העניין הזה שכביכול מתרפסים סביב היטלר , הסתה קיצונית לרצח . 

 

שאלה נוספת שרציתי לשאול , מהמידע המאוד מצומצם שיש לי על ארלוזורוב ועברו ומה שהצלחתי להוציא מההיסטוריה , היו כאלו שטענו שאם לא היה קורה האסון הזה שחיים ארלוזורוב נרצח , יכול היה להיות שעוד לפני בן גוריון הוא היה ראש הממשלה ? , שאול: אין על זה תשובה חדה , הוא פעל בתקופה ההיא ביחד עם בן גוריון הם היו בפירוש המנהיגות למעט הימין . הסיכוי שהוא היה עובר את בן גוריון שהיה איש הביטחון וההגנה הוא היפותטי כי אי אפשר היה לחזות  כיצד דברים יתרחשו , אבל בצורה שההיסטוריה התפתחה והעמדה של בן גוריון ערב הקמת המדינה וכו' אם אני רואה את אבא בעמדת מפתח ואת בן גוריון כמוביל . וייצמן היה מנהיג העל הוא היה יו"ר הסוכנות היהודית , אבל מאחר וויצמן בא מהמרכז, מהציונים הכלליים ,אז דמותו עומעמה במתכוון ע"י

 בן גוריון וכו' כלומר השמאל עמעם את דמותו של ויצמן ואת המנהיגות שסבבה אותו זה כמובן כלל את נחום גולדמן . בן גוריון בצורה די אלגנטית כולל דרך מערכת החינוך הזיז אותם לשוליים . וייצמן הפך להיות נשיא , ייצוגי מאד. וסה"כ אומר לך אין לי תשובה לשאלה שהעלית .           

 

שאול , יש לי עוד שאלה אולי קצת מרגיזה קנטרנית משהו , הקימו ועדה לא לפני הרבה שנים לחקר רצח חיים ארלוזורוב , מה היה הסיפור הזה , תרחיב לי קצת בבקשה .  

מנחם בגין חיכה כל חייו לרגע הזה שהוא יהיה ראש ממשלה ואז הוא יוכל לעשות עוד צעד כדי לנקות את התנועה הרביזיוניסטית מהרצח של חיים ארלוזורוב , הוא הקים ועדה בעקבות ספרו של שבתי טבת , חיפש תירוץ להקים ועדה ושבתי טבת נתן לו את התירוץ.  ועדה מגוחכת  שמונתה ע"י שופט בית המשפט העליון עם ניסוח מגוחך של תפקידי

הוועדה שכתוב שם "לאחרונה התפרסם ספר אשר מעלה ספקות על הזיכוי של האנשים שזוכו בזמנו ברצח ארלוזורוב , נא בדקו האם יש עדויות חדשות שיכולות לשנות את הזיכוי"

 זה היה כתב המינוי לוועדה ?

 כן זה היה כתב המנוי לוועדה, מגוחך !!! , והוועדה הזו גם ככה פעלה ! ומה היא פסקה ? היא לא פסקה כלום היא אמרה שאין שום ידיעות חדשות כדי לשנות את פסק הדין של בית המשפט העליון מ - 1934 .

 הייתה איזו שהיא התייחסות של המשפחה ? אתם שיתפתם פעולה ?

 כן , אנחנו הופענו בפני הוועדה שאול רוזוליו ואנכי .    

 

באווירה הנהדרת שנוצרה בחברתם של  שוש ושאול ארלוזורוב , יכולנו לשבת ולהמשיך כך לשוחח עוד שעות רבות ובניגוד לפחדים המסוימים ו/או אי הבהירות שהיו לי בשלב יצירת הקשר הראשוני, אני יכול באחריות רבה לומר שזכינו בזכות גדולה  ומזלנו

שנפגשנו עם איש כל כך מעניין , שלמד ויודע בבקיאות מדהימה את כל החומר על בוריו ויודע לספר ולהאיר את עינינו בכל הדקויות , המעשים והפעולות הרבות שעשה אביו במהלך חייו הקצרים  . ואם במהלך השיחה הזו למדתי והפנמתי כל כך הרבה על  ד"ר חיים ארלוזורוב ז"ל ומעשיו – הרווחתי ובגדול .    

אני מקווה שהצלחנו לקטוע את כעסי המשפחה על וועד קרית חיים ומנהיגיה ומעתה ישררו יחסים הולמים בין בני המשפחה לבין תושבי קרית חיים . מחובותינו כעת לתרום להעמקת הידע בעיקר בקרב תלמידים ובני הנוער בקרית חיים על ד"ר חיים ארלוזורוב ותקופתו .

 

אנו מודים לכם שוש ושאול על הכנסת האורחים שללא ספק הייתה חוויה אדירה .

 

                                                                                                        אורי יסוד

 

                                                          <<  קליק

 

  אחרי פתיחת התמונות למטה, חונים עם חץ העכבר על התמונה הפתוחה וכאשר מופיע למטה מימין סימול הפתיחה, מקליקים עליו.

מודעת האבל שפורסמה ע"י ועד השכונה למחרת הרצח ושבאמצעותה הוסב שם השכונה לקרית חיים ארלוזורוב , על שמו של חיים אלוזורוב. זו המודעה שמצאתי בארכיון הציוני בירושלים . (אורי יסוד)

       <<  קליק

 

מפת תכנית החלוקה Partition Plan 1947

        <<  קליק

 

חיים ארלוזורוב ז"ל

י"ג אדר תרנ"ט – כ"ג סיוון תרצ"נ

23.2.1899 – 17.6.1933

<< קליק

 

 

 

שאול ארלוזורוב    2.11.2006 

  << קליק