בימים אלה התעורר מחדש הוויכוח על יואל משה סלומון וחבריו. ביום רביעי הקרוב עומדת קבוצה של רוכבים לנסות לשחזר את המסע ההיסטורי מיפו לפתח תקווה. אני כבר חזיתי את המסע הזה בשיר המדמיין מה היה קורה אם אותה משלחת היתה מנסה בימינו להגיע מיפו לפתח תקווה על סוסים...

יורם טהרלב // www.taharlev.com

אריק אינשטיין שר > http://www.youtube.com/watch?v=ZKiyMvalbxs

הכנפיים שצמחו ל...> http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3259149751/sizes/o/in/set-72157601935596377

יורם טהרלב

יואל משה סלומון החדש

בבוקר לח בשנת תשס"ח

ממש בלב הולם

יצאו מיפו על סוסים

החמישה ההם:

שטמפר, גוטמן וברנט

זקנים וחביבים

ויואל משה סלומון

בן מאה ושבעים.

רצו לחזור הם לירקון

כמו בשנת תרל"ח

שוב להתחיל את המדינה

טיפה יותר מוצלח.

איתם רכב מזרקי

הדוקטור המדופלם

לבדוק להם בשעות העומס

את הלחץ דם.

ברמת גן הם נעצרו

בפקק ללא תכלית

שני נהגים הלכו מכות

בצומת של עלית

בביאליק תאונה קשה

בבן גוריון מחסום

בצומת בני ברק הרמזור

תקוע באדום.

אמר להם מזרקי:

מה אתם עושים!?

נחזור ליפו רבותי

חבל על הסוסים.

אמר אז יואל סלומון

ומבטו הוזה:

אני נשאר הלילה פה

מול הרמזור הזה.

החמישה טיפסו בצד

על מדרכה קטנה

חשבו שפס כחול לבן

זה דגל המדינה.

שוטר עשה להם רפורט

ותוך שהוא כותב

העיף מבט אחד קצר

לצג של המחשב.

ואז הביט בחבורה

ובלי היסוס קרא:

כמעט מאה שנה

שלא שילמתם ת'אגרה!

כשהם התחילו להסביר

אז הוא אמר: תודה

אתם גם תשלמו ריבית,

קנסות והצמדה!

והם תקועים שם עד היום

איתם אנחנו גם

כי בלי חולמי החלומות

עוד שום דבר לא קם!