אנו מבקשים את עזרת הציבור

הפעם יש לנו משימה קשה בשבילכם.
משימה קשה ומיוחדת במינה.
הפעם איננו זקוקים למידע היסטורי, איננו צריכים שתבדקו בספרים, גם חיפוש אחר פיסות מידע באינטרנט כנראה לא יעילו.
אנחנו כבר ניסינו הכול.
הפעם אנחנו זקוקים אך ורק לדבר אחד - למיקום קבורתם של שני צוללנים איטלקיים קפטן קרסי [Captain Chersi] והלוחם דל בן [P. O. Del Ben], אשר גופותיהם נפלטו לחופי ישראל, לאחר הטבעת הצוללת 'שירה' [Scire] בחופי חיפה במלחמת העולם השנייה בתאריך 10/08/1942.

הכול החל מהודעת דואר אלקטרוני שקיבלתי לפני כמה ימים:

לאיתמר, שלום רב.
אריה לובה אליאב כותב ככל הנראה בספרו "הרוח לא יקח" על טיבוע הצוללת האיטלקית שירה בידי הבריטים במפרץ חיפה באוגוסט 1942. לובה שירת כתותחן בסטלה מאריס. רק שתי גופות של אנשי הצוות נפלטו לחוף והובאו לקבורה. האם לובה מציין בספרו היכן בדיוק נקברו השניים, כלומר באיזה בית קברות באיזור? תשובתך עשויה לפתור תעלומה המחכה שנים לפתרונה. תודה מראש וכל טוב,
חנן

כמובן שישבתי לקרוא את הספר כל הלילה, אך לאכזבתי לובה אליאב לא מזכיר כלל שתי גופות של אנשי צוות מהצוללת האיטלקית. הוא מספר אמנם על 'צוללת אויב המשוטטת בחוצפה מפליאה בקרבת מפרץ חיפה ומטביעה בזו אחר זו אוניות'. הוא מתאר את הפגיעה בה 'עשרות פגזים שנשלחו מהתותחים שלנו, תותחי המשחתות וכן פצצות אויר. פגז אחד מכל מטר העופרת הזה פגע בה ישירות... הצוללת טבעה, על כל אנשיה.' לובה ממשיך ומעביר אותנו שנים רבות קדימה כאשר הוא כבר קצין מילואים בחיל הים, וממשלת איטליה מבקשת את עזרתה של ממשלת ישראל באיתור הצוללת הטבועה - 'עזרנו בכל אשר יכולנו לאיטלקים החביבים שבאו לחיפה ועם ציוד מיוחד... והנה הגיע היום, והם איתרו את שרידי הצוללת והחלו לעלות את עשרות שלדי מלחיה לאונייתם.'
בבוקר התקשרתי לחנן וסיפרתי לו את שקראתי בספר. לבקשתי הוא שלח לי את כל הידוע לו על שני הצוללנים האיטלקיים הנעדרים:

תעלומת מקום קבורתם של שני לוחמים מהצוללת האיטלקית שירֶה

הרופא ד"ר מיכאל אֶלבֶר, חיפאי המתגורר ועובד כשלושים שנה בצפון איטליה, מספר: סיפור  הצוללת האיטלקית  שירה (Sciré) היה נהיר לי על בוריו עוד לפני לימודי באיטליה. החיפוש שלי החל בעקבות ביקור של  תועמלן תרופות במרפאה שלי בתחילת שנות ה-80.  
בשיחה שניהלנו טען שהצבא האיטלקי לא רדף את היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. עניתי לו שאיטליה, בעלת בריתה של גרמניה, הפציצה מקומות שלא היה להם קשר ישיר למלחמה כמו למשל תל-אביב וחיפה. כשהזכרתי גם את הצוללת שבאה לתקוף את נמל חיפה, הבחנתי  בחיוורון על פניו.  מיד שאל אם היה לי קשר ישיר או עקיף לפעולה שבסופו של דבר הביאה לטיבוע הצוללת. עניתי שאני יליד 1943, הצוללת רבת המעללים, שהאנגלים חיפשו אותה בנחישות זמן רב  טובעה בידי הפריגטה האנגלית איסלי בעשרה באוגוסט 1942, ולכן אין לי קשר אישי לפרשה - פרט לעניין ההיסטורי הטמון בכך. כשהזכרתי את שתי הגוויות שנפלטו לחוף גליה,  ההתרגשות שלו גברה, ואז סיפר לי כי אחי אביו, אג'יל קרסי,  הוא אחד משני הניספים שמקום קבורתם אינו ידוע וכן שסבתו, בת 90, אינה מוצאת מנוח, ומשאלתה היחידה לפני שתלך לעולמה היא לאתר את קבר בנה הבכור.

לאחר ימים ספורים חזר לבקרני כשברשותו העתקים משוכפלים של כל המסמכים שדנו בדודו ומקום קבורתו, השאיר לי אותם וביקש שארתם למשימת החיפוש. 
הסיבה ששני הצוללנים לא מצאו מנוחתם עם שאר צוות הצוללת נעוצה במשימה שהוטלה עליהם: לחדור לנמל חיפה על גבו של "חזיר". השניים היו  מחוץ לגוף הצוללת בשעה שהאנגלים תקפוה במטר פצצות עומק מאחר וידעו מראש על בואה. בספטמבר 1984,  אוניית החילוץ  האיטלקית אנטאו חילצה חלקים מהצוללת וכן את עצמותיהם של רוב אנשי הצוות שנלכדו. חיל הים שלנו סייע למחלצים האיטלקים.
חשבתי שבהזדמנות הזאת יזכרו גם את שני הקברים, אך זה לא קרה.
מייק אלדר, בספרו "שייטת 13"  עמוד 630, מזכיר  את הצוללת שירה ואומר בין השאר: "שתי גוויות של צוללים נפלטו ממנה והובאו לקבורה בבית-הקברות הנוצרי האזרחי בחיפה".  אני גם זוכר שקראתי בשנות החמישים את בטאון חיל הים שבו סופר על הצוללת האיטלקית ועל הכבוד האחרון שהעניק הצבא הבריטי לשני הצוללנים שהים פלט לחוף גליה, בבטאון נכתב שהם נקברו בטקס צבאי מלא בחיפה. אינני יודע מהיכן אלדר שאב את מה שפרסם בספרו, אך ככל הנראה הוא טועה. נוכחתי בטעות ברגליי. אחיינו של אג'יל קרסי ביקש ממני בכל לשון של בקשה לאתר את קברו בחיפה, לצלמו אם אפשר, ולמסור על מקום הקבר לסבתו.  ואכן, באחת מחופשות המולדת ירדתי לפאתיה הדרומיים של חיפה לבית הקברות הנוצרי שבחוף הכרמל, פקדתי את כל הקברים אחד אחד אך לא אג'יל קרסי ולא חברו היו קבורים שם. השומר הערבי של בית הקברות אמר לי שלא ידוע לו על השניים, ויעץ לחפש בבית עלמין נוסף בעיר התחתית לא רחוק ממוזיאון חיל הים לכיוון בת גלים, גם שם החיפוש לא נשא פרי. ישנו בית קברות נוצרי שלישי לא רחוק מממגורות דגון שבו חיפשתי ללא תוצאה חיובית, ייתכן שבחיפה יש עוד בתי קברות  נוצריים שאינני יודע את מיקומם המדויק. מכל מקום, כתבתי גם למשרד הבריטי ברמלה האחראי על בתי העלמין הצבאיים של בריטניה בישראל. גם מרמלה קיבלתי תשובה שלילית והפנו אותי למשרד הראשי בלונדון. זה האחרון הפנה אותי לרומא ושם היה רק החומר שהגיע מהצלב האדום בז'נווה ונמסר בשעתו לידי המשפחה האבלה, אך בפרטים שנמסרו לא צויין מקום הקבורה. (גופות שני החללים נפלטו לחוף גליה לאחר יומיים כשהם לבושים בחליפות אנשי צפרדע וזוהו על-פי הדיסקיות שענדו. הבריטים הודיעו לצלב האדום בז'נווה את שמות השניים והאירגון  דאג לידע את השלטונות ברומא ואת המשפחה). אגב, תועמלן התרופות יצא זה מכבר לגימלאות. במכתב הפרידה כתב שהוא אסיר תודה לי אף שלא הצלחתי למלא את בקשתו. אותנו תעלומה זו עדיין מסקרנת.  נודה לכל מי שיוכל למסור מידע כלשהו על מקום קבורתם של שני הלוחמים האיטלקים כדי שאפשר יהיה להודיע למשפחותיהם היכן קבורים יקיריהן. 

רשם: חנן  רותם

וכאן אנו מפנים את הבקשה אליכם: אנא שאלו את ותיקי הצבא, ותיקי חיל הים, ותיקי חיפה, ותיקי המשטרה -  מישהו הרי מצא את גופותיהם של השניים, מישהו דאג להם למקום קבורה. כל שאנו צריכים הוא צילום של הקברים אותו נוכל להעביר למשפחות באיטליה, המבקשות פיסת מידע יותר מ-60 שנה!