בטבע כל יום פורים

מאת רות ריכטר 

 צמחים ובעלי חיים לובשים צורות שונות בעונות שונות של השנה, ואחרים מצטיינים בצורות מרהיבות ובמגוון צבעים כל ימות השנה.  משערים  כי צבעים אלה  מעניקים להם יתרון במלחמת הקיום. חשוב מאוד לזכור שהתנהגות זו אינה נלמדת או מודעת, אלא מולדת ונורשת. כלומר, בעל החיים אינו מסגל תכונות אלה באופן אקטיבי, אלא נולד עמן. ניקח למשל את הצפע הארץ ישראלי ואת הנחש זעמן המטבעות הדומה לו. הזעמן אינו ארסי, והוא דומה  בדגם צבעיו לצפע הארץ ישראלי הארסי.  הטורפים אינם תוקפים את זעמן המטבעות, ואנו משערים שדגם צבעיו, הדומה לדגם הצבעים של הצפע, מבריח ומרתיע אותם. הזעמן לא "השתדל", או "סיגל לו בכוונה" את דגם הצבעים  שלו, אלא נולד עמו. כלומר, ההסתגלות אינה תהליך פעיל. כדי להמחיש זאת נביא כאן דוגמאות אחדות.

1.  דו צורתיות מינית

בבעלי חיים רבים הנקבה אפורה או בעלת צבעים דהויים וחיוורים,  בעוד שהזכר מצטיין בשלל צבעים או צורות. כדוגמה לכך ישמשו הטווס והטווסה, היען הזכר והיען  הנקבה,  האריה והלביאה, הברכיה הזכר והברכיה הנקבה ועוד. לתכונה זו קוראים דו צורתיות מינית. משערים שהזכר "המקושט" מושך בעזרת צבעיו וצורותיו המיוחדות את הנקבה, בעוד שהצבעים החיוורים של הנקבה  משמשים להסוואה, וכך מגינים עליה ועל צאצאיה, כי לרוב הנקבה היא הדוגרת על הביצים ומטפלת בצאצאים הרכים, והישרדותה מסייעת  להישרדותם. לשוני קבוע זה שבין הזכר לנקבה קוראים דו צורתיות מינית.

2.  לבוש כלולות

בבעלי חיים שונים לובש הזכר תוספות או צבעים מיוחדים רק בעונת  הייחום. דוגמאות לכך הן קרני האיילים והצבעים המיוחדים של  השחף הכספי. לאחר עונת הייחום נעלמים סימנים אלה. לתופעה זו קוראים  לבוש כלולות.

3.   הסוואה

לרוב בעלי חיים החיים בקוטב  גוף לבן או בהיר,  ולחרקים רבים הניזונים על עלים צבע ירוק. לבעלי חיים החיים בלגונה צבעים דומים לסלעים או לקרקע של הלגונה, ולבעלי חיים החיים במדבר צבע דומה לצבע החול או הלס. כך מתקשים הטורפים להבחין בבעלי חיים אלה, שצבעיהם דומים לצבע סביבתם. לתופעה זו קוראים הסוואה.

4.   צבעי אזהרה

לסלמנדרה, הנמנית על מחלקת הדו חיים, כתמים  כתומים על רקע שחור, ולדג הזהרון, החי בימים טרופיים, יש סנפיר גדול  ונהדר, בעל תוספות, זיזים וקוצים. דגם הצבעים של הסלמנדרה וצורתו המיוחדת של סנפיר הזהרון גורמים, כנראה,  להברחת הטורפים, והם משמשים כסימן אזהרה. עובדות כאלה מתגלות כאשר מראים לבעלי חיים דגמים דוממים דומים. גם ניפוח הגוף על ידי הדג נפוחית ("אבו נפחא" בפי הדייגים) וצבעו האדום של כוכב הים האדום  הם סימני  אזהרה.

5.   חיקוי

כבר הזכרנו בהקשר זה את זעמן המטבעות, שצבעיו דומים לצבעי הצפע הארץ ישראלי, ולכן אויביו מעטים. לדבורנית יש צורה דומה לדבורה, ובאים אליה דבורים-זכרים רבים, שאגב ביקורם בפרח מאביקים אותה. תופעה מעניינת אחרת נצפתה בים האדום: דג קטן הנקרא נקאי מנקה  משאריות מזון ומטפילים את פיהם ואת עורם של דגים גדולים ואינו ניזוק על ידם . דג אחר הדומה לו מאוד באופן ריקודו ובצבעיו נקרא חקיין הנקאי או מטען: גם הוא חודר לפיהם של הדגים אך אינו מנקה אותם אלא צובט מפיהם בדל קשקש או חתיכת בשר, בלא שיעניק להם מאומה.

לכל התופעות האלה אנו קוראים חיקוי. החקיין דומה בצורתו ובהתנהגותו לאורגניזם אחר, ודמיון זה מעניק לחקיין יתרון במלחמת הקיום הקשה

6.   צבעי פרסומת

בשונית מוצאים דגים, חלזונות וסרטנים שצבעיהם  בולטים מאוד על רקע סביבתם.

דוגמאות לכך הם החילזון העירום המתכנה "הרקדנית הספרדיה", צבעיהם המרהיבים של דג השונית הקיסר ההדור, הספוג האדום ועוד. משערים שצבעי פרסומת אלה מסייעים בהפחדת האויבים, בשמירת הטריטוריה ובהכרת בני המין.

מסקנה: בטבע כל יום פורים!