30.9.08 רמת סירין :הטיול לעין שרונה מאת אורן יהודה
שעת הבוקר הקרירה בחניון המעיין 'עין שרונה'.כלי הקפה והאמגזית הבוערת
רוחשת בבערת הגז הנפלט.טורקי שחור מבעבע שם בפינג'אן. ההגעה מהקריות הייתה בנהיגה נעימה ושקטה
ממטיילים בכבישים.ארוחת החג אמש הכבידה כנראה על מטיילי החג בשעת בוקר מוקדמת
שכזאת. במינימרקט של 'כפר קמא' מספר מועט של קונים ואני מחפש במדפי החנות את צנצנת
כדורי הלבאנה המצויינת של
נשות הכפר..לשווא. בעל המינימרקט אמר לי שנגמר הסידור הזה ואני באמת מתגעגע למכולת
הקטנה והביתית שהיתה כאן. עין שרונה
המעיין,מקצת מטיילים מגיעים לכאן חבורת מושבניקים משרונה.
*אבא שלי זכרונו לברכה היה בהכשרה בצפון פולין לפני עלייתו ארצה ב 1933,הייתה זו
הכשרה ללימוד מקצוע שזקוקים לו בארץ ישראל[ככה אז חשבו]אז בעיירה הקטנה הם למדו את
מקצוע הבורסקאות[עיבוד עורות]ויחד עימו באותה תקופה היה יהודי יקר שהיה חברו הטוב
ובעצם שניהם הגיעו יחד ארצה,משה קוך ז'ל. ולמה אני מספר לכם את זה:
אותו משה קוך מההכשרה בפולין הגיע להתיישב במושבה שרונה ואבי באותם ימים קשים בישוב אז היה נוהג לבקרו ולקבל
ממנו קצת ביצים ותרנגולות בימי הצנע שיהיה לתת לילדים [לי ולאחיי] וכך הכרנו את
המשפחה הזאת,היינו באים לבקרם מידי פעם בשנות החמישים כשקצת גדלתי כבר..אפילו כלב
קיבלנו מהם והבאנו אותו לחצרנו בשכונת הצריפים שבנשר. שוחחתי היום עם אותם מטיילי המושבה והם בהחלט
מכירים את בני המשפחה..זיכרונות ככה זה באים והולכים ואנחנו ממשיכים בטיול היום
שלנו.
הדרך משתפלת ועולה בדרכי הנוף הנהדר של הרמה הזאת,סירין.
רובם של השטחים כבר חרושים ונקיים מגידולים מעט עצי זית שנשתלו ומהעבר השני הר
התבור מעבר לשדות. כאן היה פעם אתר המצנחים המרחפים ואהבתי לבוא הנה ולצפות בהם,
אפילו הצלתי פעם מישהו שנסחף בין הגבעות והסלעים שמסביב כשמצנחו הסתבך.
כעת שיממון גדול ובצידי הדרך נבנים מאגרי מים גדולים [אני בהחלט מבין למה]
הלאה הלאה..גווני החום של השדות ודרכי השטח ממתינות לחורף ואז העסק אבוד לטיול שכזה,
הכל הופך כאן להיות בוצי ! בסיס
צהל נטוש ותעלות הקשר הבנויות מול הנוף ברוח השורקת ואני ממשיך.בדרכי.. שדה בצל
שנאסף כולו ונארז ומחכה להעמסה, והנה כבר הירידה מטה,דרך העפר מסתיימת והופכת כביש
אספלט להיות.. אל מנחמיה ואתר המזבלה הישן
[אתר טליה] ובדרך הביתה..בחיפזון מה לחסל את מה שנשאר מארוחת החג של
אתמול. אורן