6.1.09 בית הבובות של איבסן מועלה בפברואר בניו יורק . עריכה גייזי

הפירסום >http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3170529955/sizes/o/in/set-72157601935596377

וידאו תצוגה מוקדמת > http://www.youtube.com/watch?v=HTZ7uEHDdkI

ועוד וידאו: > http://www.youtube.com/watch?v=03cKWwwJHYI

http://www.youtube.com/watch?v=TLYgTloC7lg&feature=related

בחינת המחזה "בית הבובות" / איבסן תוך עיון בעימות בין יצר הפרט לבין נורמות חברתיות

בסוף המאה ה – 19 הומצאה נורת החשמל, והאירה מקומות חשוכים. במקביל לכך, החל פרויד להאיר את האזורים החשוכים של התת – מודע.

צופי התיאטרון, באותה תקופה, באים לבחון את מאויי הנפש של הדמויות, ובכך גם להתוודע לתת – המודע שלהם.

איבסן יוצר מחזות ריאליסטיים, המשקפים דינמיקה של קטסטרופה בתחום חיי הנפש של הגיבורים. לדעת איבסן, אפשר למצוא תמיד בליבו של כל אדם, לפחות כתם שחור אחד, שאותו הוא מבקש להעלים. במחזה הפסיכולוגי הופך הכתם השחור (או הסוד הדרמטי) לאמת פסיכולוגית מוסווית היטב ובלתי מודעת, המשמשת כאלמנט חילופי לפגם האופי בטרגדיה הקלאסית. בדומה לפגם שבאופי הגיבור הקלאסי, הכתם השחור גורם בסופו של דבר לאבדנו של הגיבור הריאליסטי.

האויב האמיתי של הגיבור הריאלסטי אינו נמצא מחוצה לו, אלא בתוכו. האדם הופך להיות קרבן לתחושות האשם של עצמו הנובעות מתשוקותיו הבלתי מודעות.

הפער בין היצר לנורמה

במחזותיו, מעמת איבסן את יצר הפרט עם נורמות חברתיות. נורה היא אישה. אישה אינה רשאית לבצע פעולות מסויימות, עפ"י הנורמות החברתיות של אותה תקופה: היא אינה רשאית לחתום על שטר חוב, היא אינה רשאית לעבוד ללא רשות בעלה, היא אינה רשאית להצביע וכו'.

נורה פועלת בניגוד לנורמות החברתיות הללו. למשל: היא חותמת על שטר חוב המוציא את בעלה ממצוקה. משום שהיא אישה, נורה אינה רשאית לחתום על שטר זה ועל כן נאלצת לזייף את חתימת אביה. כמוכ', בסוף המחזה נורה עוזבת את בעלה וילדיה. אישה לבדה - זהו מעשה שלא ייעשה באותה תקופה.

איבסן יוצר במחזותיו שורה של מצבים בהם יש משא ומתן מורכב בין היצר לנורמות החברתיות. למשל: ישנה סצינת פיתוי בין נורה לקרוגסטאג. נורה מראה לו את הגרביים שלה, כאשר היא גורבת אותן על ידיה. אח"כ היא שואלת אם ירצה לראות יותר גבוה, ומראה לו את המלמלות בקצוות.

כיצד מקבלות התשוקות את ביטויין על הבמה?

איבסן משתמש בכמה אמצעים עמ"ת להאיר את התת מודע של הדמות:

1. חידוד הפער בין תשוקות היצר לבין המעשה.

2. שימוש באורח מן העבר.

3. שימוש בסמלים.

1)חידוד הפער בין תשוקות היצר לבין המעשה

תשוקות היצר באות לידי ביטוי על הבמה, ומשקפות לצופה את תשוקותיו שלו. הצופה אינו רואה דמות נעלה, אלא אדם יום יומי פשוט, שטועה ומתלבט וניתן להזדהות עימו.

התשוקות מתחדדות ע"י הפער שמוצג בין הרצון למעשה. למשל: נורה היא אישה עצמאית וחזקה שהצילה את בעלה. אך עבורו היא מגלמת את תפקיד "הסנאית הקטנה" והמטופשת. נורה נתפסת כבזבזנית קלת דעת, וזאת לנורמה החברתית המכבדת חסכנות ובזה לבזבזנות. הפער הזה בין הדרך שבה נורה נתפסת ע"י בעלה, לבין מעשיה הנסתרים - הם הדרך של איבסן להעביר לצופים את המאבק בין היצר לחובת התרבותיות.

2. אורח מן העבר

דמויותיו של איבסן הינן מורכבות מבחינה פסיכולוגית. בהתאם לכך, נפשן המורכבת מושפעת מארועי עבר. עמ"ת לאפשר לצופה להבין את המורכבות של הדמות, ואת מהלכיה, מאפשר איבסן חשיפה של העבר. הוא עושה זאת ע"י הבאת דמויות מן העבר. אלה מאירות את האזורים האפלים של הדמות (התת – מודע).

ב"בית הבובות" מגיעים אל נורה שני אורחים מן העבר: לינדה וקרוגסטאג.

לינדה משרתת את נורה בשני מישורים. צד אחד היא מהווה אוזן קשבת לוידויה והעלאת זיכרונותיה של נורה. היא מאפשרת לנורה לשאת מעין סולילוקי, החושף את הילכי רוחה הפנימיים. צד שני, אהבתם של לינדה וקרוגסטאג, מחצינה איזושהי פנטזיה המודחקת בראשה של נורה. גם היא, כמו לינדה, רוצה מערכת יחסים שיש בה אהבה ותשוקה.

קרוגסטאג סוחט את נורה. הוא יודע את האמת מן העבר. אמת המנווטת את התנהגותה הבובתית של נורה לאורך המחזה. חשיפת האמת, מביאה לחשיפת המניעים התת – מודעים של נורה. חשיפת האמת היא אשר מביאה את נורה לביטוי רצונה האמיתי – הרצון לחופש.

3.שימוש בסמלים בתיאטרון הריאליסטי

התיאטרון הריאליסטי מחקה את המציאות. עם זאת, יודע איבסן לעשות שימוש בשפת התיאטרון, כך שתשרת אותו, ולא תחבל במסגרת הריאליסטית. הפריצה הריאליסטית מתחומי הזמן והמקום המצומצמים (כפי שדרשה התפיסה הריאליסטית), לכיוון משמעויות מעמיקות ונרחבות. איבסן עושה שימוש בעולם סמלים מגוון. השימוש בסמלים מאפשר לאיבסן להתעלות מעל לאפרוריות התיאור המקובל, ולחשוף את משמעותה הפנימית של העלילה והדמות.

ב"בית הבובות" הופכת נורה מאישה–בובה, לאישה-מורדת, עצמאית וחופשייה, המחפשת את זהותה האמיתית. להלן כמה מן הסמלים בהם משתמש איבסן, בכדי לבטא את התהליך שעובר על נורה:

הבית – בתחילת המחזה, איבסן מתאר במדוייק את ביתה של נורה, כפי שאנו רואים אותו על הבמה. הסיבה לכך היא, שהבית משקף את המבנה הנפשי של נורה. בתחילת המחזה החדר מאורגן בצורה הרמונית, סימטרית. כאשר נורה יוצאת בסוף המחזה, החדר כבר אינו סימטרי. המאבקים המודעים והלא מודעים מערערים את הסימטריה.

הדלת – זוהי אחת האובססיות של המחזה. דרך הדלת נורה נכנסת בתחילת המחזה, וממנה היא גם תצא בסוף המחזה. האופציה האחרת שעומדת בפניה היא להיכנס דרך הדלת המובילה למשרד של הלמר, לספר לו הכל.

הסכנה שבדלת היא תיבת המכתבים המאיימת על קיומה הבובתי. על כן, יחסה של נורה לדלת הוא אמביוולנטי, ומסמל את מאבקיה הפנימיים.

עץ חג המולד – העץ מיצג את ההרמוניה המשפחתית והחברתית, המבוססת על שקר והסתרת אמת.נורה מביאה את העץ מבחוץ, מן הטבע, עמ"ת לקשטו.היא "מתרבתת, אותו ע"י קישוטו. הדבר הראשון שהא אומרת למשרתת הוא "החביאי את העץ". נורה אינה רוצה שבעלה והילדים יראו את העץ "עירום". כבר באמירה ראשונית זו, איבסן נותן לנו להבין שישנו פער בין האמת לבין מה שמתור להראות. החבאה ראשונית זו, מחוזקת ע"י הסתרות נוספות של נורה, למשל: היא מחביאה עוגיות, צ'ק, יחסים עם רנק.