7.2.09 מאת דני
שחל / זנדברג :
פרשת
הרצח של וולנטין בק בקרית מוצקין
בשנת 1939.
לגייזי שלום.
נא ראה את סיפור פרשת הרצח של וולנטין בק בקרית מוצקין בשנת
1939.
ברצוני להוסיף מספר פרטים כפי שנמסרו לי על ידי
מיכאל גינזבורג בן דודו של אלכסנדר ( הבן של וולטין).
וולנטין בק התגורר
בחדר שכור אצל משפחת רטנר ברחוב אושה בקרית מוצקין. לטענתם משפחת רטנר הינה די מפורסמת בקרית מוצקין.
אודה לך מאד אם תפרסם את סיפור הפרשה
כדי שאלכסנדר, בנו של וולנטין, יגלה
פרטים נוספים , ככל שניתן, וימצא פתרון לתעלומה.
כל מי שמכיר או שמע על הפרשה מתבקש לפנות
למיכאל גיזבורג שפרטיו מופיעים למטה.
בברכה,
דני שחל (זנדברג)
לדני שלום,
מזה תקופה ארוכה אני מעדכן אותך בנושא שאני מתעניין בו – מאורע שקרה בשנים
1938-1939. סיפור שהתחיל בתל אביב וחיפה ונגמר בקריית מוצקין.
הצעת לי שמאחר וחלק מהפרשה התרחשה בקריית מוצקין,אפנה
גם לאנשי הקריות,אולי מי מהם זוכר,מכיר,יודע פרטים על המקרה.
להלן פרטי המקרה, כפי שפורטו במכתב שהועבר לירון אנוש לתכניתו "חיפוש
קרובים":
שמי אלכסנדר ירון. נולדתי ב- 30.3.1938 . את ילדותי עברתי בתל
אביב , כאלכסנדר יודיקין בנם
של יהודית ומשה יודיקין. בשנת 1960 נסעתי עם משפחתי
להולנד שם גרתי עד שנת 1983. בשנת 1970 בזמן שהותי בהולנד נדרשתי להציג בפני
השלטונות שם תעודת לידה . ביקשתי מהורי לשלוח לי את תעודת הלידה ואז נתגלה לי (
בגיל 32) ששמי הוא למעשה אלכסנדר בק ושם אבי מולידי הוא וולנטין
בק, שבהיותי בגיל 15 חודשים נרצח ביום 22.6.1939 בקריית מוצקין
ע"י אנשי אצ"ל בחשד של שיתוף פעולה עם הבריטים.
הוסבר לי שלא סיפרו לי מי אני ומי אבי מפני שרצו למנוע ממני את
הבושה שאגדל עם ה"כתם" של בנו של משתף פעולה . התגלית הזו הייתה שוק חזק
עבורי ועבור משפחתי , אך לאור בקשות של אמי ואבי (משה יודיקין)
שמרנו על איפוק ולא הפצנו את הנושא , אלא הפנמנו אותו.עצם העובדה שהנושא התגלה לי
בהיותי רחוק מהבית ומהמשפחה מנע ממני
לחקור את הנושא בפומבי.
לאמי ולמשה יודיקין נולדו עוד שני ילדים (אחי למחצה) שלא לא ידעו
על ההיסטוריה שלי . יש לציין שאבי (משה יודיקין) התייחס
אלי כאב לכל דבר, מבלי שאחוש אי פעם שאני ילד "מאומץ" . אנחנו (רעייתי
ואני) נתבקשנו ע"י הורי לשמור את הנושא בסוד, לפחות עד מות שניהם. משה יודיקין נפטר בשנת 1981 ולפני מותו השביע אותי לא לספר את
הסיפור לאחי לפחות כל עוד אמי בחיים. לאחר כמה שנים, בעקבות סכסוך משפחתי משהו
"דאג" להעביר את הידיעה לאחי . בעקבות כך חל פרוד וריב במשפחה ובמיוחד
סבלה מכל זאת אמי שהטיחו בה האשמות מדוע שמרו מהם את הנושא הזה בסוד.
בשנת 1983 עם שובי ארצה ,החלטתי לפתוח ולגלות מי אני באמת, מי
הם קרובי משפחתי מצד אבי ובעיקר מיהו אבי: וולנטין בק.
להפתעתי מצאתי שאני מכיר את רוב קרובי המשפחה שלי מצד אבי שאיתם הייתי בקשר כל
שנות ילדותי מבלי שאדע מה הקרבה שלי אליהם. לגבי הם היו חברים של ההורים . הם
התייחסו אלי יפה, אך מעולם לא הזכירו שהם קרובי משפחה. לאחר שסיפרתי להם שאני יודע
את האמת הם הפגישו אותי עם אח למחצה אחר שלי מנישואיו הקודמים של אבי שנולד בארץ,
אך חי כל השנים בנורווגיה. עם כל ה"פתיחות" של המשפחה להודות שהם באמת
קרובי משפחתי , הם לא היו מוכנים לספר דבר וחצי דבר על אבי. יש לציין שאמי , שנפטרה
בשנת 2000, לא הייתה מוכנה לספר על המקרה. שפתיה היו חתומות ואני הרגשתי שאני רק
מזיק לבריאותה בשיחות על הנושא. לא המשכתי לחקור על אבי מפני שלא יכולתי להתמודד
עם הנושא הכל כך טעון לבד, ולא היה לי שותף לחקור את
המקרה וכן בגלל דאגות בריאות שפקדו אותי ואת הסובבים אותי.
בשנת 2006 חזר דודן שלי (בן אחות אמי) ארצה , לאחר שליחות
ארוכה בחו"ל ואז החלטנו שמאחר ואנחנו
שנינו בפנסיה לחזור ולחקור את הנושא, אבל הפעם במטרה לגלות את האמת.
התחלנו לחקור את הנושא עם מעט מאד מידע . הדבר היחיד שידעתי
הוא שאבי נרצח ע"י אנשי אצ"ל ביום 22.6.1939 בחצר הבית של משפחת רטנר
בקריית מוצקין שם התגורר. עם המידע הזה התחלנו לחפש
בעיתונות ולאט לאט נפרשה בפנינו התמונה:
ביום 20.8.1938 נתפש יעקב קוטיק ע"י הבריטים בעת פשיטה על משרדי "הסתדרות
העובדים הלאומית" ברח' אלנבי בת"א , כשברשותו מזוודה עם נשק. קוטיק הועמד
לדין ונגזר עליו גזר דין מוות (שהומר לאחר 7 ימים במאסר עולם ובפברואר 1943 הוא
שוחרר). המעצר בוצע ע"י המשטרה הבריטית כשאליה נלווה אדם בלבוש אזרחי בשם וולנטין בק. וולנטין בק נחשד
ע"י אנשי האצ"ל כמלשין ומשתף פעולה וכאזהרה לצבור היהודי בארץ שלא לשתף
פעולה עם הבריטים הם חרצו את דינו (שלא בפניו) למיתה.
כשמונה חודשים לאחר פסק הדן מצאו את וולנטין בק בקריית מוצקין – מתגורר כדייר אצל משפחת רטנר- ומפקד האצ"ל
בחיפה – בנימין זרעוני- נתן הוראה לרצוח אותו. הסיפור
מובא בספרו של זרעוני "גאון ונדיב ואכזר".
לפי מקור אחר –מיכאל שושני- ביצוע הרצח הוטל על משה אברול,
תושב הקריה.
אנחנו אספנו את כל המידע בעיתונות על משפט קוטיק
ובעקבות זאת פנינו למוזיאון האצ"ל במכון ז'בוטינסקי ושם מצאנו את תיק
הסנגוריה במשפט קוטיק
שנוהל ע"י עו"ד מקס זליגמן. החומר
שתועד בתיק הוא החל מיום 21.8.1938 -יום מאסרו של קוטיק,
עד שנת 1943-יום שחרורו. מתוך קריאה בתיק מצאנו שבשנת 1940 נערך בתל אביב משפט
בגין רצח שני זקנים (הזוג לואיס) ואחד הנאשמים במשפט היה גם עד במשפט קוטיק. אותו עד החליט שהגיעה העת לספר את האמת מאחורי משפט קוטיק: מי הלשין ומאיפה הגיע המידע למשטרה על המצאות הנשק
במשרדים בתל אביב.
מתוך קריאת כל החומר העיתונאי בנושא (7 עיתונים) אפשר ללמוד
שחלה טעות אצל אנשי האצ"ל והם סימנו את האיש הלא נכון כמשתף פעולה עם
הבריטים. והמסקנה הברורה היא שוולנטין בק לא היה
המלשין, אלא להיפך שימש עד הגנה במשפט קוטיק וניסה להגן
על עליו.
לצערנו לא הצלחנו לאתר את תיקי בית המשפט של שני המשפטים
הנ"ל :
· משפט קוטיק,שנערך בפני בית משפט צבאי. התיק היה אמור להיות בארכיון
הבריטי יחד עם שאר החומר של המשפטים הצבאיים הבריטיים, אך מהארכיון הבריטי קיבלנו
תשובה שלילית. יש דעות שאומרות שהתיקים הנ"ל "טבעו בים" בין חיפה
לקפריסין, אך אין לכך תשובה מוסמכת.
· משפט רצח
בני הזוג לואיס ,שנערך בפני בית הדין לפשעים חמורים בתל אביב. החומר אמור להיות
גנוז בגנזך המדינה, אך גם שם למרות כל החיפושים לא מצאנו את החומר. מצאנו 5
קרטונים של תיקי משפט מהתקופה, אך ארגז אחר היה חסר – המשפטים שהיו בחודשים אפריל
ומאי 1940- התקופה שאותה אנחנו מחפשים. גם לא מצאנו שהיה רצון מיוחד מאנשי הגנזך
או משרד המשפטים לחקור ולעזור לנו למצוא את החומר. יש לציין שהחומר עדיין מונח בארגזי
קרטון , כפי שהונחו שם בשנת 1948 והתיוק והסיווג שלהם לוקה בחסר (בלשון המעטה).
יש לציין שכל בני המשפחה שהיו בוגרים באותה תקופה כבר אינם בין
החיים, כך שקשה לנו לקבל עדות ממקורות שחיו את הנושא.
מאחר והאנשים שחיו את תקופת 1938 כאנשים בוגרים הולכים
ומתמעטים , הייתי מבקש את עזרה , אם אפשר למצוא עדיין אנשים שהכירו את וולנטין בק ו/או זוכרים את המאורעות הנ"ל ובמיוחד למי יש
קשר לאנשים מסוימים שהיו קשורים בנושא:
· ד"ר
גרשון או גרשוב מחיפה
· טוביה יארלובסקי, רוסי גר מתל אביב
· מיכאל איליגין או אלגין, רוסי גר מחיפה
או תל אביב
· דוד
אדלר מתל אביב
· יוסף טונדובסקי מתל אביב
כמו כן יש לציין שבמוזיאון ההגנה מצאנו מסמכים שההגנה הכירה בוולנטין בק חלל של המאורעות תרצ"ו - תרצ"ט , אך
מקום קבורתו אינו ידוע. אני איתרתי את מקום קבורתו בבית הקברות בחוף הכרמל בחיפה ,
אך אין מצבה על הקבר ואגף השיקום של צה"ל משום מה אינו מוכן להקים על הקבר
מצבה [נושא שנמצא בטיפול עם צה"ל].
חשוב לי ולמשפחתי להוציא את האמת לאור ולמחוק את הכתם שדבק בוולנטין בק שלא בצדק.
בברכה,
אלכסנדר ירון (יודיקין)
באם יש למשהו ידיעה על המאורעות הנ"ל , או אולי רעיון איפה אפשר למצוא
עוד חומר בנושא אשמח מאד להיות איתו/איתה בקשר.
בתודה,
מיכאל גינזבורג
טלפון 03-5796728
נייד 054-4931101
פקס 03-5797353
דוא"ל [email protected]