14.7.07 מנילי דיסקין לאורי יסוד
אורי, סיפור נחל-עוז שלך הוא דוגמה מצויינת לחמרים האיכותיים של האתר הזה. יש בהם זכרונות ונוסטלגיה אבל כל זה צמוד לרוח, לערכים שליוו
אותנו בעבר בקריה ולמשמעותם בהשוואה לערכים של היום. כך מתקבלת התמונה השלמה. בשולי
הדברים רציתי לאמר שהיו גם הורים אחרים. כמו הורי שמאחר
והייתי בתם היחידה והנצר היחידי למשפחותיהם שניספו
בשואה - שמרו אותי כמו אתרוג יקר בקופסה. כל טיול של התנועה החל בביקורו של
המדריך בביתנו ושיכנועו את הורי.איך בכל זאת הגעתי
למחנות עבודה בנחל-עוז? (לגיוסים של הוצאת בצל וגזר בימי אוגוסט חמים, אבל
גם לעבודה במקשת האבטיחים שם היינו מפצחים אבטיח על אבן ו"אוכלים רק את הלב
האדום והמתוק") פשוט מאד. אמי לא ממש ידעה איפה זה נחל - עוז........ הייתי
שם מספר פעמים, לתקופות קצרות וארוכות,, ועדיין זכור לי צריף חדר האוכל שבו עבדתי
באחד ממחנות העבודה (ניצלו את הכישרון המופלא שלי לקום ,מעצמי, בלי שעון כל בוקר
ב-5, עד היום,אגב). הייתי מכינה לכל חבר ביצה לפי בקשתו (מספר הביצים, עין,מקושקשת
וכד'),ו"חוגגת" בצהרים על אבטיחים ומלונים. הגרעין של השכבה שלי :בנים-נוער
עובד -נחל-עוז,(אז כבר עברתי לנווה-שאנן ו"חברתי" לבנים מקריית
חיים כשהבנות -שהיו איתי בתנועה המאוחדת בקריה, הלכו לכפר עזה)הגרעין שלי-
הלך לנחל עוז ומדי פעם הייתי מבקרת שם. לזכות חברי שם אני מוכרחה לציין שלא ראו
אותי כ"בוגדת" כשבאתי לבקר עם מדים של צבא רגיל (כשהלכו
לנח"ל הורי כבר ידעו איפה זה נחל - עוז, וכפר - עזה.........).בלבי הקרייתי שמור מקום מיוחד לנחל עוז,וצביטה קלה של קנאה בחברים
בני המזל, שלהם ההורים "הרשו" ללכת לשם.אתה רואה אורי, יש זויות מבט שלא חשבת עליהן, הא ?. ביי. נילי דיסקין
תמונה : החברים של נילי מנחל עוז > http://www.gshavit.net/imageDocs/General/Mira+Avi.jpg
