31.7.08

הדף הזה הוא חלק מדף המידע של איתמר לוי

ליל ה'סדר' בנגב/ מאת: שמעון סמרגד

הדרך לחדר האוכל הייתה סוגה בכתובות סיד 'חג שמח'. בני הקיבוץ [רובם בני הארץ, מן הנוער העובד או חברי תנועת הצופים שהתאחדו לנקודת התיישבות בנגב] עמדו באור הירח חבורות חבורות מזהירים כולם בבגדי מועד. הפעם לבשו כולם חולצותיהם המסרתיות - לבנות או כחולות והקשר הידוע על חזותיהם. הערב היה רווי חג! ודומה שאף יללתם הקיבוצית של תני המדבר הייתה נסוכה נעימה מיוחדת.
'הקשיבו, הקשיבו!' קרא ביבוש, 'קול הנגב בליל הסדר!' - אמרה נאה מפיו של הרפתן!
והפעמון השמיע את צלצוליו השקטים והעמומים והכל נכנסו לחדר האוכל. איש ואשתו באו שלובי זרוע. גם הרווקים - לרבות הרווקות - באו והעמידו פנים כמשתעממים כלפי חוץ כאחד האומר: כל זה על מה ולמה! - אך בנקל אפשר היה לראות כי הם היו מתוחים מבפנים. לא היו משפחות רבות בקיבוץ, כי זו לו רק שנתו השנייה בנגב!
השולחנות סודרו בחצי גורן עגולה, ובאמצעיתה - יוקי וחבר ה'תרבותניקים' מדשנים בזוהר חשיבותם. על השולחן הועמדו כדי יין 'זכרון' וריוח שווה הושם ביניהם - בהרות אדום מבהיק על פני המפות המזהירות, ואורן הקר של המנורות היה מקפץ בתוכן כשיכור. פה ושם שלח מי שהוא את ידו בגניבה אל קצה מצה וכן התפזרו פירורים על פני המפה הלבנה, עד כי יוקי, שצריך היה לתת את האות ואת הרשות להתחיל ב'סדר', לא יכול עוד להתעלם מן הכרסום והודיע בהדר:
'חברים, הבה נתחיל!'

קטע מתוך סיפור המופיע בספר 'גוילי אש' -
מבחר ספרותי ואמנותי של הבנים שנפלו במלחמת השחרור.

במלחמת-העצמאות התגייס סמרגד ושימש כמפקד פלוגה ב' בגדוד 62, בפיקודו של מאיר זורע של חטיבה 6, היא חטיבת 'עציוני'.  ב-14/09/1948 יצא בראש אנשיו לפעולת תגמול נועזת, שמטרתה הייתה לסלק את הערבים, שהתחפרו על גבעה בין העמדות הישראליות במלחה לבין העמדות של חיילי הלגיון בבית צפפה. למבצע בחר שמעון ז"ל את הסיסמה "נגבה" לזכר אחיו, אריה סמרגד ז"ל, חייל צה"ל, שעל מותו בהגנת נגבה, נודע לו באותו היום. המצרים ירו על הסיור ועל פי עדותו של יעקב דהרי ז"ל, שהיה סגנו במבצע, הם התקרבו עד כדי 20 מטר מעמדת האויב וכאשר קם שמעון ז"ל להשליך רימון הוא נורה בראשו וצנח אל מותו. כל אנשי הסיור חזרו למעט שמעון ז"ל. כעשרה עד חמישה עשר יום מאוחר יותר הראו המצרים לקצין או"ם גופה אשר, על פי דיווח קצין האו"ם הייתה נקובה בעשרה או אחד עשר כדורים. על פי דיווח קצין האו"ם ההרוג היה לבוש מכנסיים קצרים, היה נמוך ומוצק ונשא אקדח ופגיון ערבי. פרטים אלו התאימו לתיאורו של שמעון ז"ל.

בספרה האוטוביוגרפי מספרת מולי בר דוד על שמעון סמרגד: But on Passover night we had food for Seder. Invited to dine with us was Yosef, who lived with us, but he was off on trench duty. He was killed shortly thereafter. Aunt Jeanette was supposed to come, but the firing was so vicious that she could not make it to our house, just one block away. She was killed sometime later. A fellow writer, Sam Smaragd, also could not come. he was killed soon after the defense of Malha just outside of Jerusalem

להזמנת הספר לחץ על חזיתו

מאז ועד היום, נשאר תיקו של חייל צה"ל מ.א. 108922 שמעון סמרגד, תיק חקירה פתוח. ביחידת הנעדרים של צה"ל הוא עדיין נחשב לנעדר, למרות שהוכרז על מותו. הלוחם ממלחמת העצמאות נטמן אולי בכפר ערבי ליד ירושלים. קיימת עדות כתובה, לפיה סייענים אמרו כי סמרגד נקבר בבית קברות בכפר ערבי בסביבות ירושלים. בצמוד למסמך האמור נמצאה מפה, שבה סימנו הסייענים בעיגול את מקום קבורתו.
השב"כ והמשטרה, זימנו לחקירה את זקני הכפר, שהודו כי אכן בבית הקברות בכפר קיים קבר של לוחם יהודי. זקני הכפר הצביעו על קבר הנראה שונה בבירור משאר הקברים, ואמרו כי זהו קברו של הלוחם היהודי. לאחר בירורים נוספים התברר מעל כל ספק כי לא מדובר בקברו של שמעון סמרגד.

אנו מבקשים את עזרת הציבור:

האם הכרת את שמעון [סם] סמרגד?
האם היית אחד מחייליו?
האם השתתפת בקרב המדובר במלחה בתאריך 14/09/1948?
האם היית חייל בגדוד 62 של חטיבה 6, חטיבה עציוני בפיקודו של מאיר זורע?
המוכרים לך פרטי הקרב במלחה?
האם שמעת מה עלה בגורלו של סמרגד?
האם אתה יודע מדוע נשאר לבדו מאחור?
מי מכם מכיר את אחותו של שמעון - גב' אנה קורנרייך?

כתבו לנו

אם אתם מכירים מישהו, שייתכן ויש לו מידע על האירוע,
העבירו אליו את השאלות.
אולי נצליח בעזרתכם לפענח את העלמותו של שמעון!!!

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

תודה לורדה מור בר דוד על עזרתה.