5.7.07 "אלומת אור עזה " סיפרו של ברוך רביב (ברוכיק)
ממייסדי קיבוץ נחל עוז. מאת גייזי שביט.
ברוכיק כמוני חי ויצר בנחל עוז כל ימיו ,מאז היווסדה ועד סמוך ליציאה לפנסיה-
במובן זה אנו רשאים לראות את עצמנו,
כאילו מעולם לא פרשנו מן הקיבוץ, אלא
שברוכיק לפעמים חש את עצמו אאוט סיידר, גם בתקופה שחי
ויצר בקיבוץ.
ברוכיק הצטיין בחריצות ובמסירות לעבודתו, ועד מהרה הפך לחקלאי מקצועי , מרכז ענף
וגם עסק בהדרכה, בקיבוץ ומחוצה לו.
אך מן הצד השני היה בקורתי מאד כלפי
המוסדות ,או כלפי חברים שלא תרמו מספיק בעבודה- בחריצות כפי שנראה לו
שהיה ראוי, על הרקע הזה אי אפשר היה
להימנע מחיכוכים.
ברוכיק היה מן הראשונים שצילם ותעד אירועים בקיבוץ, השתלם בצילום אירגן חוגים ותערוכות ואף עסק בהדרכה.
בספרו "אלומת אור עזה" הוא
מתאר פרקים משורשי משפחתו, ילדותו וחייו בנחל עוז. כמי שהכיר את ברוכיק שנים רבות,
גיליתי בספר פרקים מחייו שלא הכרתי
עד כה, ואלה שופכים אור להבנת דרכו וחייו. הספר לא מתיימר להיות מסמך היסטורי,
אלא
להראות מבט מזווית זיכרון וראיה מאוד אישית, לפיכך סדר המאורעות , או עירוב
שמות מהמציאות והדמיון אפילו
שלפעמים מטעים, אינם פוגעים בעיקר:
בזווית הראיה האישית ,בקשרים ובפעילויות המגוונים בהם עסק ברוכיק.
יובל רביב ז"ל :
בסיפרו מזכיר ברוכיק את בנו יובל אשר התאבד. מותו היה אבדה קשה וכואבת לכל מכריו .את יובל
הנער אני זוכר כמי ששוטט
ליד המוסך מחפש גרוטאות והרפתקאות.
בתחילת מלחמת לבנון הראשונה , נשלחתי לג'וליס
להשתלמות נגמשי"ם
פגשתי שם את יובל, קצין שריון צעיר, הוא הוביל אותי בידי למפקד הקורס, ואמר
לו "האיש הזה הוא הדוד שלי , תדאג לו הכי טוב שאתה יודע...ושלא אשמע
תלונות ",בערב הוא לקח אותי בג'יפ
שעמד לרשותו לנחל עוז לחופשה קצרה, זו הייתה ההזדמנות שלי הראשונה לשוחח איתו
בהרחבה: גיליתי איש צעיר נבון בעל ערכים ,בוגר שהיה נעים לשוחח איתו, הוא היה
עבורי הפתעה מאד נעימה.
כאשר יובל השתחרר מן הצבא ,הוא חזר
לקיבוץ ומיד נרתם ביוזמות לשילוב בני הקיבוץ
באורחות החיים ובנשיאה בעול,
הוא היה פעיל במזכירות, פעיל בתנועת
השלום, יובל היה "הילד" האהוב על
המבוגרים בקיבוץ, מנהיג ואהוב בין בני גילו,
היה הדמות הנערצת לילדי הקיבוץ, בגלל
כל אלה מותו היה לחידה לא מובנת עד היום
הזה ! יהי זכרו ברוך !
מרי ז"ל הייתה עם ברוכיק לאורך כל חייו
בנחל עוז ,יחד גידלו את ילדיהם , היא הייתה מן המטפלות הראשונות בקיבוץ, וכהורה
צעיר
הייתי לפעמים "מחליף הפסקה" בפעוטון
שלה.. היא הייתה צלמת מוכשרת , והרבתה לצלם. פגשתים כמה פעמים לאחר שעזבו את
הקיבוץ , היא לא הייתה בריאה והמזל לא האיר לה פניו. יהי זכרה ברוך !
ולברוכיק שיבדל"א
שבונה את חייו מחדש עם חברתו רחל (קרייתית
במקור) בקיבוץ ארז, אני מאחל שנים רבות של בריאות ואושר.
לברוכיק קשר נוסף לקריה:אחותו הבוגרת חיה
בקריה עשרות שנים.
גייזי.
מספר דפים אקראים
מן הספר באלבום : קליק על תמונה זעירה מגדיל אותה, אפשר לדפדף בין התמונות
המוגדלות, בעזרת הסימון מעל ומתחת לתמונה, לחזור לתמונות הקטנות מקליקים על תמונה
מוגדלת. בתמונות הקטנות מומלץ לבחור בסרגל מספרי הדפים,
ב- all > בחירה זו תשים את כל 14
העמודים בדף אחד.
דפים מן הספר :
> http://www.pbase.com/geyzi/alumat_or_aza&page=all
פרק חיים
חדש -רחל וברוכיק
: תמונה
<http://www.pbase.com/geyzi/image/81710867pre
לרכישת
הספר נא להתקשר לברוכיק : 3919800 -052 08-6801164