<
יקיר אהרונוב - יקיר רחוב י"ז.., חג
פסח שמח ! גייזי
\ http://www.wolffund.org.il/fullheb.asp?id=119 < פרס קרן וולף לפיזיקה 1998
4.10.09 מעמד לפרס נובל לפיזיקה:
הכתבה בעיתון הארץ: יקיר אהרונוב בשלישיית המעמדים החזויים לפרס :
http://www.flickr.com/photos/geyzi_shavit/3979913584/sizes/o
מועמד לפרס נובל > http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,28572.aspx
יקיר אהרונוב
באוניברסיטת תל אביב יש משרד שבו שרוי הזמן בנסיגה. מצד שמאל, כורסה
שחושפת את קפיציה; מאחור, מכשיר רדיו בעל "מנורות", מימי סבתא, ועל מדף
הספרים מונח שעון עשוי פלסטיק: מחוגיו נעים נגד הכיוון המקובל, הספרות הפוכות מצד
לצד. מאחורי שולחן קטן יושב אדם שגילו הקלנדרי עומד על 71 שנה; אבל יקיר אהרונוב
נראה כבן חמישים. שערו .האפור הולך ומשחיר, מן העורף ומעלה
בשנת 1998 יזכה אהרונוב בפרס וולף,
הפרס היוקרתי ביותר בפיזיקה אחרי פרס נובל. ב-1990 ייעשה חבר באקדמיה הישראלית
למדעים. ב-1964 ייפגש עם ורנר הייזנברג, וב-1957 – עם נילס בור, אבי הפיזיקה
האטומית. כשימלאו לו 18 שנה, יתגייס אהרונוב לצה"ל. כשימלאו לו 13 שנה,
ובהמשך, הוא יאמין באלוהים, ובגיל חמש ייתן לבן השכנים כמה תותי .שדה תמורת
שיעורים בשחמט
בחזרה לעתיד. ההיסטוריה נראית לנו
מגוחכת כשאנו מעמידים אותה על ראשה. אנשים הולכים ומזקינים, ואינם נעשים צעירים יותר.
אבל מה שמלמדת אותנו ההתנסות היומיומית חשוב כקליפת השום בתחומים מסוימים של הטבע
– בעולם האטומים והמולקולות. כך, מכל מקום, מאמין יקיר אהרונוב. הפיזיקאי הזה שואף
למשוך את ההווה מתוך העתיד. יש .צורך בתפיסה חדשה של הזמן, הוא קובע; לפיזיקה
המודרנית דרושה פרשנות חדשה
רוב הפיזיקאים היו שמחים לתייק את
רעיונותיו בתיקיית המדע הבדיוני. אבל יש להם בעיה: יקיר אהרונוב, פרופסור לפיזיקה
תיאורטית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה של דרום קרולינה, הוא בר-סמכא בפיזיקת
הקוואנטים. ארבע או חמש תופעות פיזיקליות קרויות על שמו; כל סטודנט לפיזיקה שמע על
תוצא אהרונוב-בום. פרסים רבים הורעפו עליו. "אין ספק בלבי שהוא יזכה בבוא העת
בפרס נובל," אומר וולפגנג שלייך, איש תורת הקוואנטים מאוניברסיטת אולם;
"מי שמקבל את פרס וולף יכול להזמין כרטיס טיסה לסטוקהולם." גם סר ג'ון
מדוקס, העורך הראשי לשעבר של "נייצ'ר", הציע .את מועמדותו של אהרונוב
לפרס נובל
דומה שהפיזיקאי התל אביבי אינו מתפעל
במיוחד מכל זה. אין לו מחשב ואין לו כתובת דואר אלקטרוני, והוא אינו קורא כתבי-עת
טכניים. כשהוא מוזמן לכינוסים בינלאומיים, הוא נוהג להתגורר במלון אחר מזה שבו לנים
שאר עמיתיו, ולרוב הוא מופיע רק להרצאתו שלו. הוא אינו מרבה לדבר, אינו מוציא מפיו
מלה מיותרת, תנועות ידיו מצומצמות. לפעמים עולה .על פניו חיוך קלוש. "אני
צבר," הוא אומר ברגעים כאלה: דוקרני מבחוץ, רך ומתוק בפנים
אהרונוב בא לעולם בחיפה בשנת 1932 –
שנה לפני שהגיעו ורנר הייזנברג, ארווין שרדינגר ופול דיראק לסטוקהולם וקיבלו את
פרס נובל. שלושת הפיזיקאים הללו חוללו את המהפכה הגדולה השנייה בפיזיקה המודרנית,
אחרי אלברט איינשטיין ותורת היחסות שלו: פיזיקת הקוואנטים. התיאוריה הזאת מתארת את
כל הדברים שיכול הטבע להציע, פחות או יותר – אטומים, תגובות כימיות, זרם חשמלי,
אור. כיום נחשבת תורת הקוואנטים לטובה מכל התיאוריות הפיזיקליות .שאומתו עד כה. יש
לה רק בעיה קשה אחת – היא מחייבת את אימוץ כוח הדמיון במידה יוצאת דופן
ארווין שרדינגר התאונן על כך כאשר
הציג את החתול החי-והמת המפורסם שלו לאורה של תורת הקוואנטים. אלברט איינשטיין לא
השלים עמה מעולם. הוא התקומם כנגד הניבוי של תוצאי-רפאים מרחוק, שלפיו יש איזה קשר
בין חלקיקים רחוקים מאוד זה מזה. מלבד זאת לגלג על כך שתורת הקוואנטים מאפשרת
לקבוע הסתברויות בלבד: "אלוהים אינו משחק בקובייה," אמר. למרות זאת,
מעולם לא נמצאה שגיאה בתיאוריה. אבל היא כה מופשטת, עד שאפילו ריצ'רד .פיינמן, חתן
פרס נובל ב-1965, הרים את ידיו: "אף אחד לא מבין את מכניקת הקוואנטים,"
אמר
מבט מבעד לחור המנעול :יקיר אהרונוב נופח בסיגר שלו. "לי יש השקפה
אחרת," הוא אומר. "אנחנו פשוט הפסקנו להציג את השאלות הנכונות."
בפועל, סטודנטים לפיזיקה נאלצים לשנן את מכניקת הקוואנטים כתורת קודש בעלת שישה
דיברות. לחיי היומיום במעבדה, זה מספיק. מי שרוצה לבנות לייזר אינו צריך להתמודד
עם הסוגיות הבסיסיות. אבל יקיר אהרונוב רוצה יותר מזה. "למה אלוהים משחק
בקובייה?" הוא שואל. "מה טיבה של השיגיוניות הזו של מכניקת
הקוואנטים?" מטרידה אותו דילמה ישנה-נושנה, שנקראת בפי הפיזיקאים "בעיית
המדידה": במעשה המדידה, המשקיף משנה את המערכת. אכן, אפשר לתאר את האלקטרונים
באטום בעזרת פיזיקת הקוואנטים, באורח אלגנטי לא פחות מזה שבו מתארת הפיזיקה
הקלאסית את מסילת הירח. אלא שכל מדידה משפיעה על מסלולי האלקטרונים, משום שקרני
האור של המיקרוסקופ, כביכול, מסיטות את האלקטרונים מדרכם. משל למה הדבר דומה?
כאילו היה הירח קופץ ממקומו כל אימת שמישהו היה צופה בו בטלסקופ. לכן אי-אפשר לומר
שום דבר על העבר – איפה היה הירח לפני שהביט בו .מישהו. הפיזיקאים מדברים על
"קריסת פונקציית הגל," דרך מנומסת לתאר מין מחלת שכחה פיזיקלית
כבר בשנות השישים פרסם אהרונוב, עם
יואל לייבוביץ ופיטר ברגמן, עמיתו לשעבר של אלברט איינשטיין, ניסוח חלופי של פיזיקת
הקוואנטים, שעוקף את בעיית המדידה. עכשיו שב אל התיאוריה והשלים אותה. הרעיון
המרכזי נשמע פשוט; מילת הקסם היא "מדידה חלשה". אהרונוב מציע להתבונן
בעולם הקוואנטי דרך חור המנעול בלבד, אבל לעשות זאת אלפי אלפים של פעמים. התמונה
שתתקבל טיפין טיפין תתאר את מה שקורה מאחורי הדלת עצמה – בלא שהמשקיף ישבש .את
המערכת יותר מדי
מחירו של הפורמליזם החדש הזה גבוה
מאוד. האטומים והאלקטרונים מתוארים עתה באמצעות פונקציות מתימטיות שנמשכות בזמן
לפנים ולא רק לאחור. "העתיד והעבר חשובים להווה במידה שווה," אומר
אהרונוב. זה נשמע אבסורדי – ?כיצד אפשר לדעת דבר שטרם קרה כלל
אבל
הפרופסור אוהב טיעונים פרובוקטיביים, ואינו מכיר במגבלות שכליות. אהרונוב ממשיך לדבר תוך-כדי נהיגה. הוא מציג את
מחשבותיו בסדרן, רעיון אחר רעיון. "ההתנסות מלמדת אותנו שהזמן זורם. העכשיו
חשוב לנו יותר מהעבר הקרוב. אבל אין לזה הסבר פיזיקלי. בחוקי הפיזיקה, הזמן הוא רק
פרמטר אחד, שיכול לנוע לפנים ולאחור במידה שווה. אנחנו צריכים להתייחס ברצינות
לסתירה הזאת בין התיאוריה וההתנסות. מבחינתי, זה סימן לכך שמשהו לא בסדר. מה
"אומר לנו השעון המטקטק? אולי אנחנו זקוקים למהפכה נוספת
דברים כדרבנות, ואהרונוב מזדרז
להוסיף שהוא אינו נוהג לדבר על פילוסופיה בכנסים מדעיים. הוא אינו רוצה להיות
מסווג יחד עם אותם פרופסורים סניליים שמתחילים להפריח רעיונות פרועים לעת זקנה.
נראה שהגישה הזאת משתלמת. הקרן הלאומית למדעים NSF של ארה"ב אישרה לא מזמן את
הצעת המחקר שלו. שמונה פוסקים בעילום-שם מסרו חוות-דעת נלהבות: "חשיבות יוצאת
מן הכלל," קבע אחד מהם, וחברו השתפך: "הקבוצה הזאת תתבל את העולם
ברעיונותיה הפרובוקטיביים עוד במשך שנים רבות." פוסק שלישי קרא: "אני
מייחס חשיבות ראשונה במעלה לקידום "ההתחלה הסוקרטית הזאת, החדשה והמיוחדת
במינה, בפיזיקה התיאורטית
חשיבה בנעלי ספורט : יקיר אהרונוב, סוקרטס של הפיזיקה. כשם שהמלומד היווני
העתיק הציק לאזרחי אתונה בשאלות, כן מחפש הפיזיקאי התל אביבי סדקים במבנה הרעיוני
של הפיזיקה. כבר בילדותו המטיר על חבריו לספסל הלימודים חידות מתימטיות. הכלי
המדעי החשוב ביותר שלו הוא זוג נעלי ספורט לבנות. הרעיונות המשובחים ביותר עולים
על דעתו תוך-כדי הליכה. אהרונוב צועד בדרך כלל בפארק הסמוך לביתו בתל אביב. כששהה
במכון מקס פלנק לאופטיקה קוואנטית במינכן, צעד בגן האנגלי שם. "לעתים קרובות
אני עובד גם מתוך שינה," אומר אהרונוב. "לפני שאני נרדם אני חושב על
בעיה, ובבוקר יש לי פתרון." כדי לרשום את הרעיון, הוא מסתפק במעטפה משומשת.
אבל הוא מתקשה בכתיבת פרסומים ארוכים. "אני לא יודע למה, אולי זו מין
דיסלקסיה." הוא כתב בעצמו רק אחד מתוך יותר ממאה המאמרים הנושאים את שמו; כל
היתר יצאו מתחת עטם של שותפיו לחיבור. "לפעמים אני חושב שהמחשבות שלי
"מהירות מכדי שאוכל לכתוב אותן
תיאוריות רדומות : בעיני אהרונוב, עבודתו בזמן האחרון על "מדידות
חלשות" חשובה יותר מהתוצא הקוואנטי שגילה בתזת הדוקטורט שלו. באותה עת ניבא,
עם המנחה שלו דייוויד בוהם, תוצא מוזר שפועל מרחוק בין שדות מגנטיים לבין חלקיקים
טעונים. כעבור כמה שנים, כשהתאפשרה מדידת השזירה הקוואנטית במעבדה, נעשה אהרונוב
מפורסם בן-לילה. למעשה, צ'ן נינג-יאנג, חתן פרס נובל, דיבר תחילה בכנס על תוצא
בוהם-אהרונוב. אבל אהרונוב ומנחהו התערבו, השם תוקן ל"תוצא
אהרונוב-בוהם", וכך הוא נקרא כיום בספרי הלימוד. הראשון הגה את הרעיון, השני
העלה אותו על .הכתב
אם יאומתו ניבוייו החדשים של אהרונוב
בניסוי, זה יהיה עוד הישג גדול. "הרעיון מתחיל להתפשט," הוא מתרונן.
מקוב עליו כלל גדול: "ככל שתיאוריה חשובה יותר, כן היא נשארת רדומה זמן רב
יותר לפני שנותנים עליה את הדעת." לפי שעה, כמה נסיינים מנסים לבדוק אחדים
מהניבויים. אפרים שטיינברג מאוניברסיטת טורונטו ערך לא מזמן ניסוי במדידות חלשות
של פוטונים. מלבד זאת אפשר לצפות בתופעה מסקרנת נוספת הנובעת מהתיאוריה של
אהרונוב: הסתברות "שלילית. "איננו מפקפקים בתוצאות אומר שטיינברג,
"אבל אנחנו עדיין מתווכחים על הפרשנות הראויה." ברגע שתגיע .קבוצתו לכלל
מסקנה, יפורסמו התוצאות
אולי אהרונוב הוא גאון. הביוגרפיה
שלו מתאימה לסטריאוטיפ: אין צורך לומר שהוא שחמטאי מבריק, אם כי נוצח שלוש פעמים
בידי בובי פישר, אלוף העולם לשעבר. כשהוא לבדו, הוא משחק נגד עצמו – יד אחת לכלים
הלבנים, השנייה .לשחורים
הסיגר של אהרונוב, שכבה והודלק
לסירוגין, כבר כמעט גמור. שעון הפלסטיק התקדם בשלוש שעות אל העבר. "מה
השעה
עכשיו?" אני שואל. "איזה עכשיו?" משיב אהרונוב בשאלה.
יקיר אהרונוב הוא אחד הפיזיקאים
החשובים ביותר כיום. כשהיה
בן חמש, שעשע את תושבי קריית חיים בחידות מתימטיות. בגיל שבעים ואחת קיבל את פרס
וולף, ורבים סבורים שהוא מועמד ראוי לפרס נובל.
מדע או אמונה בהשתתפות יקיר אהרונוב (מן המוכשרים
ביותר שגדלו בקריה)
http://www.youtube.com/watch?v=NsQijfAZMv8&feature=related
הפיזיקאי הישראלי יקיר אהרונוב מציג פרשנות
חדשה של פיזיקת הקוואנטים – ייתכן שהזמן נע לאחור.
http://physicaplus.org.il/zope/home/he/100846630031/1104387980
2009:
יקיר נגד החוק ליצירת מאגרי מידע דיגיטלים על כל
האזרחים במדינה > יקיר
אהרונוב
מועמד לפרס נובל > http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Domestic/internal/Article,28572.aspx
קוונטים OUT סיבים אופטיים וטכנולוגיה לצילום דיגיטאלי IN אכזבה.
http://www.youtube.com/watch?v=EFdCUnDRFDc
