צריף בודד ליד המסילה / אריה קוטיק
ים של חולות בודדים המשפחה גדלה נוספו שלשה בנים
מסילת רכבת פסי – ברזל דוממים סבא זכריה מגדל פירות ירקות ובצלים ירוקים
ליד התחנה מבנה מפח גלים אמא
עקרת בית דואגת לכולם
פרימוס רועש מרתיחים מים לפועלים אבא
החלבן חושב על תיקון העולם
צפירת קטר מבשרת בוא הרכבת אשת
חיל מי ימצא ?
לפעמים מקדימה ו/או מאחרת לאה
מבוקר עד ערב לבני ביתה התרוצצה
המוני עובדים במכנסי חאקי קצרים כלכלת
ביתה בראש דאגותיה
בהחלטת ה"מוסדות" מקימים שיכון לפועלים מנתבת
בחכמה למרות תלאותיה
לאה ויהודה המכונה "יודל" בצריפם חלפו
עברו שנים
דואגים לכוס תה וארוחה במסעדתם מלחמת
עולם , שואה ליהודים
הסועדים מצוידים בפתקאות תקומת
ישראל , קורבנות רבים
סולל בונה דואג לחשבונות פרחו
האפרוחים מהקן ופרש מהחיים הסבא הזקן
השמש עולה החום יוקד וגובר הבנים
יצאו לדרכם
סוללים כבישים יוצקים יסודות , יש למהר לאה
ויהודה נשארו לבדם
לשוכני צריפים וחסרי דיור נפרדו
הנאהבים בחייהם
לפועלים וקשיי – יום , בית לגור יהודה
הלך לעולמו הראשון מביניהם
לאה צעירה נאה מפעילה מטבח פועלים בבדידותה
לאה עזבה ביתה
יהודה עזר כנגדה למרות שאיבד כף ידו הצטרפה
לצרעה אל בנה וכלתה
בחפירת בור מים חיים . ומהלומה
נוספת חוותה , מוסה נפטר .
מעלות השחר עד חשיכה עמלו בזאת
נסתם הגולל על העבר .
על יצועם בחדרון קטן עייפים עלו .
ביתם ברחוב "אלף" לעיניהם קם ועמד למרות
חייה הסוערים
למרות קשיי יום – יום השתבצה
לאה בחברת הצעירים
אף אחד מהם לא מעד משוש
חייה בני המשפחה
שיכון "אלף" עומד על תילו אהבת
הנכדים לסבתל'ה נחת מביאים
תמה תקופת "מטבח הפועלים" על
מי מנוחות הימים חולפים
החלה תקופת חלוקת "חלב בכדים" זיכרונות
העבר חוזרים ועולים
מבית לבית בשרב ובקור כוחותיה
הולכים וכלים
ליטר לליטר חלב למכור אגדת
לאה החלוצה , הרעיה ,
האם
, הסבתא , החברה ,
למרות נכותו עובדים כל היום אשת
המופת – מסתיימת
מתמידים על אף חולי וחום נוסטלגיה
נפלאה נשמרת
מסביב לבית נוטעים ושותלים ולנו
הממשיכים נותרים
הכנסות המשפחה בדרך זו מגדילים געגועים
עזים , אגדות וסיפורים .
יהי זכרם ברוך !
6.1.1998