לזכר שמעיהו שלף/שולדנפריי (שמייקה) 9.7.06
שמייקה -
מאת גייזי.
עבורי שמייקה ,
היה תמיד האח הקטן של בת כתתי רבקלה, הג'ינג'ון השובב הקטן,
ילד מילדי רחוב
ד' מ"הצד השני" (מדרום לכביש הראשי) גם כשהתגייסתי לצבא
ויחד עם רבקלה היינו בגרעין שהקים את נחל
עוז, שמייקה שהתבגר לנגד עינינו ונעשה
נער מוצק, הוא
נשאר "האח הקטן" של רבקלה.
בשנות ה-80 ,כמלווה ארגוני חברתי של
קיבוצי התקם הצעירים , ביניהם קיבוץ "הר עמסא" פגשתי שוב את שמייקה, אשר התנדב להיות המדריך לגידולי שדה לחבורת הצעירים הטירונים בקיבוץ : זה היה כמובן כבר אחרי קטיעת הרגל בקרבות "ההתשה" , הוא הלך בעזרת הרגל התותבת , אבל לא נתן לעצמו שום הנחות, התפעמתי והתפעלתי, איך ה"קטן" של רבקלה מדלג בשדה חרוש, מרים צינורות השקייה, וחבורת הנערים מתאמצת לעמוד בקצב שלו..... רק "בהארד דיסק" הישן שלי הוא היה "הקטן" אבל במציאות הוא היה גבר שבגברים, מוצק, אמיץ ללא חת , יזם, תומך ומסייע, לימים שמעתי, כי גם המחלה הארורה לא שברה את רוחו. והוא נתן פייט עד יומו האחרון. יהי זכרו ברוך.
רבקלה,
מספידה את שמייקה בשם המשפחה >
כתבה
במעריב: שלמה גבעון <<< להקליק
"הילדים"
לבית סְלֶפּ כותבים על שמייקה <<< להקליק
סיפור מהחיים : מפי אריה שחר/מורגנשטרן :
שמייקה
מ
במחנה בילו ,רקע אדום
בעבור הצניחה
המבצעית,
היה שמייקה החייל הראשון
והיחיד בצהל שענד רקע אדום בלי כנפי צניחה.....
שמייקה מתנדב למלחמה ב-1943 האמנם ?.<<<הקליקו וקראו את סיפורו של בונצ'י מרחוב ד'