לזכרו של ז'וז'ו שנספה באסון טביעת הדקר. >
זכרונות מהטירונות בה'ד 4 נובמבר
1965 או..איך פרחי הציל את כבוד פלוגת הצוללנים.
"אל נורא עלילה אל נורא עלילה המציא לנו מחילה בשעת הנעילה... " (פיוט ליום כפור) מאת אורן יהודה
בימים האלה
של תחילת ינואר כבר סיימנו את הטירונות הראשונה שלנו כחיילי חיל הים לעתיד.היתה זו טירונות החי'ר בבסיס בה'ד 4 שבצריפין. ימים ראשונים של צבא בימים קרים וגשומים של חורף
שכזה של שנת 1965.
יוסי פרחי
היה חבר חדש שהכרתי באותם ימי גיוס ומיד התחבבנו האחד עם השני. עזרה בהתארגנות באוהל לקראת מסדר הבוקר
ובכלל,שיחות אל תוך הלילה בשמירה הבסיסית סביב המחנה ההוא ב'שינלים'
העבים של לילות החורף הקרים כל כך רחוק מהבית. ככה נוצרה הידידות עם החבר החדש.
הוא
ומשפחתו התגוררו במושבה הגרמנית בחיפה ברחוב רד'ק בבית
מיוחד כזה עם מרפסת יפה.
עזרנו אחד
לשני במסע ההוא לנבי רובין,צחצוח הנשק למסדר ובכלל. אהבתי את יוסי בכל נפשי וגיליתי בו חבר נפש
באותם ימים קשים של טירונות בנערותנו שרק יצאנו מהבית לדרכנו הצבאית. ז'וז'ו קראו לו מהבית,מוצא המשפחה היה ממצרים,אביו היה
נוטריון מוכר בחיפה ואימו עבדה בצים .התארחתי בביתו
באותם ימים והוא אצלי..
בחור מוכשר
היה יוסי(או פרחי בשם המשפחה)ככה אהבנו לקרוא לו.מוכשר היה וניגן בגיטרה לעת ליל
כשהיינו פטורים ממסע או ממסדר כלשהו. הנה,כבר מסתיימת לה הטירונות ובבוקר ההוא ביקש
מאיתנו מפקד הפלוגה להכין איזו תוכנית לערב הסיום שתהיה בבמת ההופעות של הבסיס.
לנו הייתה
שם קצת פרוטקציה שכזאת,בכל זאת התיחסו אלינו אחרת משאר
הקורסים והמפקדים ידעו והוקירו את חיל הים ומתנדביה לצוללות,זו הייתה הפלוגה שלנו! טוב,מסדרים את הצריף הארוך..ומקלחת ומתלבשים מדי א' ואנחנו בדרך בשלשות אל
ההופעה המסיימת של הפלוגות והקורסים השונים. מושיבים אותנו והנה מילות הסיכום והברכות ונציגי
הפלוגות עולים ומנעימים לנו מתוכניתם.חלקם ניגנו וחלקם ביצעו איזה סקץ' או הצגה
מצחיקה וכל הקהל יישובים שם באמפי ההוא ומוחאים כפיים. הנה עולה המ'כ שלנו
וקורא בקול..פלוגה ח' פלוגה ח' ואין קול ואין עונה..כל החבורה יושבים ולא זזים עד
שהקריאה עולה שוב ונשמע זלזול בדבריו,מה זה פלוגה ח' אין לכם מה להציע לנו?
פרחי יושב
לצידי והוא מחליט ותופס ריצת אמוק אל המגורים אל הצריף ואל הגיטרה המונחת שם.ותוך
דקה או שתיים הוא כבר מזנק על הבמה עם הגיטרה בידו. מביט ומתחיל לפרוט על המיתרים ולשיר בקול גדול
את הפיוט ההוא מיום הכיפורים;אל נורא עלילה אל נורא עלילה המציא לנו מחילה בשעת
הנעילה..כל החיילים שם במאותיהם מתחילים למחוא כפיים
בקצב השיר,ופרחי ממשיך על כל פסוקי השיר הזה והקהל כבר עומד על רגליו ורוקע ברגליו
והשמחה והצחוק מתערבבים שם. פרחי לא מפסיק..הוא משתלהב גם והניגון ומיתרי הגיטרה נשמעים היטב בכל
הבסיס וברמקולים עד שפסק. מחיאות כפיים מלווים אותו למושבו לצידי וטפיחות על השכם וחיבוקים עד שרגע הכל וחזרנו ללינת הלילה בצריף הארוך ההוא של בה'ד 4 שבצריפין. ככה פרחי/ז'וז'ו הציל את
כבודה של פלוגת הצוללנים של חיל הים באותו בסיס טירונים שבצריפין.
יוסי פרחי/ז'וז'ו טבע עם הדקר והשבוע באזכרה השנתית נזכרתי בו ותהא כתבה
זו לזכרו!