3.10.09  אלי רביד /לישי    דברים לזכרו של זיזי / ישראל ענבר                                     

שנה למותו, בית העלמין עין כרמל,ערב יום הכיפורים 27.9.2009

 

אני מתקשה לדבר בלשון עבר על זיזי,אך אין אלא להסתגל למציאות .

היינו שותפים לפרקים ממערכות חיינו.

כילדים  תמימים ,מבתים חמים ותומכים, כשלערך העבודה הייתה  בהם חשיבות עליונה, התנסינו במשותף ב"עסקה הכלכלית" ,{"הספקולטיבית "}הראשונה של חיינו ושלא בדרך  היצרנית {"הפרודוקטיבית"}  לה חונכנו. רכשנו אז,תלמידי  כתה ה'  של בית הספר העממי א' בקרית חיים  זוג נעלי כדורגל  מבן כתתנו זמיר, לימים איש עסקים מצליח,אשר תווך בינינו ובין יורד  ים  עברי אשר הבריח  ארצה את הנעליים הנכספות . יש לדעת שקדמה לעסקה בחינה ובדיקה  אודות היתרון במבנה סוליית הנעל ,ומשהגענו  למסקנה כי סוליית "הבקבוקים " היא הטובה למשטחי  בטון או אספלט,לא הסכמנו להתפשר על נעל בעלת מבנה סוליה שונה ,אף במחיר נמוך יותר….

התמדנו ושמחנו לרוץ  בנעלי הכדורגל המקצועיים  על מגרש "בית יציב" ,עד שגדלו כפות רגלינו ,הנעל לחצה והסבנו את דרכנו הספורטיבית לענפים אחרים…..

"ענף ספורטיבי "בו התמדנו,הייתה הרכיבה  המשותפת על אופניים ,בשבת אחר הצהריים אל מגרש הכדורגל של "הפועל " קריית חיים מעבר לכביש חיפה-עכו, לעודד את שחקני הקבוצה אך בעיקר לחזות בשחקני הרכש החדשים,עולים שעלו זה עתה ארצה  מארצות אירופה ,ניצולי תופת מלחמת העולם השנייה שהפליאו בכישרונם הספורטיבי.

 רכיבה משותפת זו ,על זוג אופניים אחד,זימנה אותנו אל זרועותיו של  שוטר,עולה חדש שהשפה העברית טרם הייתה שגורה בפיו,שדבר התוכחה  המשובש שמלמל  לעברינו ,היה  לשנינו למקור צחוק מתגלגל ,שהתחדש מדי  כל פגישה בינינו  ובמשך   עשרות בשנים. 

היינו שותפים לעלוני הקיר בתנועת הנוער ,ל"קול קהיר ",לבניית האמפי בסניף הנוער העובד בקריה,להליכה משותפת לבקר את ילדי המעברות,החתמה על "במעלה " וגם לראשון "חילוקי הדעות הפוליטיים", בינינו , נערים בני ארבע עשרה  למדריכם   הבוגר ,בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית. זיזי הזדהה עם אחיו יורם,אשר בחר בפלג "האקטיביסטי "של "אחדות העבודה" ואני כחבר הצטרפתי אליו,מה שהביא  את שנינו ל"שיחות הבהרה "  בוועד הסניף......

אני לא יכול לקבוע שבשל כך, אבל עובדתית ,זיזי הרחיק  והגיע לבית הספר החקלאי "כדורי ".כאן ,בצל האקליפטוסים הגדולים שבשולי הכביש, כשהמתנו לטרמפים  שהובילו אותנו אל חברי הגרעין בעפולה  חדרה או טבריה,שאפתי לראותי הצעירות  את עשן הסיגריה הראשונה שלי,אותה שלף   מאריזת  ה"נובלס " שבכיס חולצתו.

מנער מתבגר,לצ.ה.ל,לעין גדי,ללימודים בפקולטה לחקלאות שברחובות,הופך זיזי  לבוגר

הבונה  את משפחתו עם חברתנו היקרה רינה ,הממשיך  להתעניין  לחקור וללמוד  ולאדם השואף להישגים במגוון רחב של עיסוקים והתמחויות והפועל במספר ארצות.

זיזי היה סקרן, בעל ערכים , התמיד ללמוד ולהתחדש, רחב אופקים, בעל לב רחב ,חכם ונבון ,בעל חוש הומור וחיוך שובה לב,בעל יכולת ליזום ולבצע. חבר טוב הנרתם ברצון לכל משימה  ושהיה מעמודי התווך של חברתנו.

אהבתי  ושמחתי תמיד לשהות במחיצתו.

לתחושה זו ודאי שותפים רבים.אלה הנמצאים כאן ואלה  הנוצרים זכרונו  בליבם.

 

אלי רביד,לישי.