28.10.08 חברים כותבים לזכרו של גדעון פיש,(פישיק)
גדעון נולד ב 1940 צמח וגדל בקרית חיים נישא לנטע ויסמן והוליד
את טלי שחר ודקלה.
אנחנו קבוצת "נערים", שמגלגלים את חיינו בטוב וברע
למעלה מחמישים שנה ביחד.עוד מימי קבוצת יודפת בנוער העובד. נישאנו, הבאנו את נשותינו
לחבורה הולדנו ילדים וגם נכדים, ומשכנו בעול החיים.ולפתע בבוקר בהיר של חודש פברואר
2002 נטש אותנו גדעון והלך להיות נהג בשמיים.
גדעון , חברנו הטוב
והיקר, נולד כנראה עם הגה בידיים. וזאת בימים שמכונית הייתה מצרך נדיר.ומדובר
במשאית שהייתה מרכז חייו והפכה גם להיות מרכז חיינו. הוא היה שובב גדול, עוד
בנעוריו המוקדמים, בגיל 14 חמד גדעון את המשאית של אביו, שהיה חבר
ב"נעז". הוא יצא לסיבוב במשאית
עם חבר, באחד מרחובות הקריה נתקע עם
המשאית בעץ, העץ לא רצה כל כך לשחרר את המשאית, גדעון שהיה ילד אחראי חזר הביתה
בגנבה והשאיר לאביו מפה מצוירת היכן האוטו עומד. נכנס למיטה ועשה עצמו ישן, את
הסקנדל אין לתאר, ומזלו שאימו עמדה בפרץ.
גדעון היה טוב לב חייכן ובדחן,מתחת לשפמו תמיד שכן הצחוק
שהתגלגל וסחף את כולנו, משאית הוולבו שלו הפכה בימים
ההם אמצעי התחבורה שלנו ליציאות לבילויים. ובשבתות לחופי הים של טנטורה ונוה ים. לשם נסענו בשכיבה על
ריצפת הארגז, כאשר הנשים ההרות יושבות בקבינה.
גדעון שהיה עצמאי,
היה הראשון מבינינו שהיה לו מכשיר טלפון אלחוטי שהיה צמוד לאוזנו יום ולילה
כאפרכסת נוספת, דרכה ניהל את עסקיו. נטע אשתו המסורה השקיעה מאמצים רבים לשמור על
בריאותו, אבל הגורל קבע אחרת,גדעון נפטר על יד מכוניתו בעת החלפת גלגל באמצע יום
העבודה והוא חסר מאוד לכולנו. ועוד.
יכולים היינו לספר עלילות בלי סוף.
יהי
זכרו ברוך.
אמנון קרמש, יעקב רומי, עודד גבע(קלינברגר) יעקב אלון
(אלפיה). אמנון הלפרין.
.